המצב הכלכלי הנוכחי

• הכלכלה העולמית ניצבת כעת בסכנה משום שהיא מתמודדת עם שילוב של אינפלציה גבוהה וצמיחה נמוכה. סביר כי העולם יתמודד עם מספר שנים של אינפלציה מעל הממוצע וצמיחה מתחת לממוצע, ויהיו לכך השלכות פוטנציאליות על יציבותן של כלכלות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. גם אם לא יתרחש מיתון עולמי (למדינות רבות יהיה קשה לחמוק ממיתון), כאב הסטגפלציה עלול להימשך כמה שנים, אלא אם כן יהיה גידול משמעותי בהיצע.
   
• הבנק העולמי הוריד את תחזית הצמיחה שלו ל-2022 ל-2.9%, קיצוץ של כמעט שליש מהתחזית הקודמת (4.1%, ינואר 2022). רוב הורדת התחזית נובעת מהעלייה במחירי המזון והאנרגיה, מהפרעות ההיצע והסחר שגורמת המלחמה באוקראינה ומהעלאות הריבית בעולם. תחזית הצמיחה ל-2023 עומדת על 3%, ומשקפת חוסר התאוששות גם בשנה זו. במקרה שבו יתממש שילוב של שלושה תרחישים מסוכנים – קצב העלאת הריבית של הפד יגבר באופן בלתי צפוי; רוסיה תעצור את כל ייצוא האנרגיה לאיחוד האירופי; וסין תטיל סגרים בגלל התפרצויות קורונה – הצמיחה העולמית תעמוד על 2.1% ב-2022, ועל 1.5% ב-2023.
   
• הסיכון לסטגפלציה עלה, והוא משמעותי. בין 2021 ל-2024, הצמיחה העולמית צפויה להאט ב-2.7 נקודות אחוז. כמו כן, קיים סיכון שהאינפלציה תישאר גבוהה לזמן רב יותר מהצפוי. אם הלחצים הסטגפלציוניים הנוכחיים יחריפו, הדבר יקשה מאוד על שווקים מתעוררים.
   
• המלחמה באוקראינה הקטינה את המרחב הפיסקאלי של מדינות, והאינפלציה מחריפה. הדבר מחריף את הקושי שטומן הטרייד-אוף שבין תמיכה בצמיחה לבין שליטה במחירים. במדינות מעוטות הכנסה (LIC), ניכר מחסור במזון ובדלק והמחירים עולים. כתוצאה מכך, אוכלוסיות פגיעות נדחפות לחוסר ביטחון תזונתי חמור. מיליוני אנשים נדחפים לחוסר ביטחון תזונתי ולעוני קיצוני כתוצאה מעליית מחירי המזון.
   
• האינפלציה תהיה גבוהה יותר ותימשך זמן רב יותר משחזו. היא צפויה להגיע לשיא סביב אמצע 2022 ולרדת בהדרגה לאור ירידה בצמיחה, ירידת מחירי הסחורות ועוד. ברקע, שרשראות האספקה בעולם עדיין מושפעות מהמגיפה, למשל כתוצאה מסגרים בסין ושיבושים בנמלים באסיה. המלחמה באוקראינה החריפה צווארי בקבוק בתחום.
   
• מחירי המוצרים החקלאיים צפויים להתמתן ב-2023, באופן שמשקף עלייה באספקה משאר העולם, בעיקר אספקת חיטה מקנדה ומאירופה. אולם הם עדיין יישארו גבוהים יותר מתחזיות קודמות, והרבה מעל הממוצע של חמש השנים האחרונות. מחירי המתכות צפויים לעלות ב-12% ב-2022, אולם צפויים להתמתן ב-2023 לאור אספקה גוברת. מוערך כי להשלכות המלחמה לא יהיה אפקט ממושך על מחירי המתכות כפי שיש להן על מחירי האנרגיה, משום שלרוסיה יש תפקיד מצומצם יותר כיצואנית עולמית (למעט שוקי הפלדיום והניקל).
   
• קיימת סכנה שהציפיות לאינפלציה כבר לא יהיו מעוגנות, [ויובילו לדרישות להעלאות שכר ולציפיות לאינפלציה נוספת]. על כן, בנקים מרכזיים צריכים לדברר את המדיניות המוניטרית שלהם.
   
• ייתכן שבנקים מרכזיים יאלצו להעלות ריבית מהר יותר משהיה צפוי. היסטורית, הסבירות למשברים במדינות מתפתחות עולה כשארה"ב נמצאת בתקופה של העלאות ריבית.
   
• ההכנסה לנפש בשווקים מתעוררים ובמדינות מתפתחות תישאר השנה נמוכה משהייתה לפני הקורונה. מחירי המזון הגבוהים יורידו את ההכנסה לנפש אצל יבואניות מזון מתפתחות, ויחריפו את חוסר הביטחון התזונתי והעוני.
   
• ארגון האנרגיה העולמי (IEA) מעריך כי הייצוא של רוסיה עשוי לרדת זמנית ב-2.5 מיליון חביות ביום. הסטת הנפט למדינות אחרות, שימוש במאגרים אסטרטגיים והפקה פוטנציאלית נוספת של אופ"ק כנראה יספיקו כדי לפצות על הירידה הזו. קיים סיכון כי העלייה במחירי האנרגיה תעלה הרבה יותר מהצפוי: הגבלת שירותי הייצוא והביטוח של נפט רוסי יכולה להקשות על רוסיה לייצא את הנפט למדינות אחרות, וקיים חשש שקיבולת ההפקה הפנויה של אופ"ק נמוכה משמעריכים. לתעשיית הפצלים האמריקנית יש מחסור בעובדים ובתשומות נוספות, ובנוסף לכך דורשים מהתעשייה להתמקד בחלוקת כסף לבעלי המניות.
   
• צריך להגביר את אספקת המזון והאנרגיה. אפילו הודעות על אספקה עתידית צפויה יכולות להוריד את המחירים ולהקטין את הציפיות לאינפלציה. כמו כן, יש להימנע מהגבלות ייבוא וייצוא שמגבירות את עליית המחירים.

• הסטגפלציה של שנות ה-70 הסתיימה במיתון ובסדרה של משברים כלכליים במדינות מתפתחות.
• עד כה, השווקים צפו שהאינפלציה תרד בעתיד הקרוב. אולם אם הציפיות לאינפלציה כבר לא יהיו מעוגנות, כפי שקרה בשנות ה-70, שיעורי הריבית הדרושים כדי להוריד את האינפלציה יהיו גבוהים מאלה החזויים כעת.
• ב-1973, האינפלציה עלתה בעקבות זעזוע הנפט. היא נשארה גבוהה עד למיתון העולמי של 1982. לפני מגפת הקורונה, האינפלציה העולמית צנחה מ-16.9% ב-1974 ל-2.3% ב-2019 – כלומר האינפלציה ירדה מאוד בעשורים האחרונים. ירידה זו נבעה מהתמקדות ביציבות המחירים, גלובליזציה וליברליזציה כלכלית. בתחילת הקורונה, האינפלציה ירדה בגלל ירידה בביקוש, אולם מאז מאי 2020 החלה לעלות בגלל עלייה בביקוש וזעזועי היצע, וכעת עולה ביתר שאת.
• במה מצבנו דומה לשנות ה-70? זעזועי ההיצע מגיעים לאחר תקופה של מדיניות מוניטרית מרחיבה ושל צמיחה נמוכה, והשווקים המתעוררים סובלים מחוב גבוה, אינפלציה גבוהה ומצב פיסקאלי חלש. יצוין כי בעשורים האחרונים השווקים המתעוררים לקחו הרבה יותר חוב ממשלתי.
• במה מצבנו שונה משנות ה-70? מחירי האנרגיה כיום נמוכים משהיו, האינפלציה העולמית היא תופעה פחות רחבה משהייתה, ואינפלציית הליבה נשארה יחסית נמוכה ברוב המדינות. האבטלה נמוכה יתר כיום משהייתה בשנות ה-70, כלומר יכול להיות שיהיו יותר לחצי משכורות [עובדים יוכלו לדרוש העלאות שכר בגלל האינפלציה, ולא יהיה פשוט להחליף אותם הרבה בעובד אחר שמוכן לעבוד תמורת השכר הנוכחי]. המדיניות המוניטרית כיום אמינה יותר, וציפיות האינפלציה מעוגנות טוב יותר.
• אתגרים לשווקים מתעוררים: עיגון פחות טוב של הציפיות לאינפלציה, בריחת הון כתוצאה מהעלאות ריבית חדות או מתמשכות יותר מהצפוי.

• המשבר צפוי ללוות את העולם גם במהלך 2023.
• הציפיות להמשך האינפלציה ישפיעו על הסיכויים של העולם להיכנס לסטגפלציה.