מאת אלכס דורון

"נזקים כלכליים כבדים מאד נגרמים כיום לישראל משום שאיננה חתומה על האמנה הבינלאומית האוסרת יצור נשק גרעיני. אילו הצטרפה ישראל לאמנה, כמו עוד 189 מדינות בעולם, אפשר היה לרכוש טכנולוגיות חיוניות שבאמצעותן היינו מקימים כאן כורים גרעיניים דו-שימושיים בהם ניתן לייצר חשמל נקי וזול יותר וגם להתפיל מים בכמויות גדולות, לשם עצירת ההתייבשות של הארץ".
כך אומר פרופ' עוזי אבן מהמחלקה לפיסיקה כימית, בפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל-אביב, בראיון ל-Energianews.com . פרופ' אבן, לשעבר ח"כ ומדען-גרעין בכור בדימונה.
בשבוע שעבר, בתוכנית הטלוויזיה "לונדון וקירשנבאום" בערוץ 10 ציין פרופ' אבן כי במצב הנוכחי כאשר ישראל אינה חתומה על האמנה הזאת, היא אינה יכולה עקב כך להקים תחנת-כוח גרעינית לצרכיה, וכן אינה רשאית לרכוש טכנולוגיות רבות אחרות לצרכים נוספים שהמדינה זקוקה להן עתה ואפילו בדחיפות. "שום גורם בעולם לא ישתף פעולה ולא יסייע לישראל להקים תחנות כוח גרעיניות כל עוד לא הצטרפה לאמנה. מדיניות העמימות שאימצו ממשלות ישראל בנושא הגרעיני הגיעה לשפל. הנזק שטמון בה רב מן התועלת. מבחינה כלכלית ישראל רק מפסידה ממנה", הדגיש פרופ' אבן.

-באילו נזקים מדובר?
"כיום פשוט אסור למכור לנו טכנולוגיות מתקדמות וחיוניות ביותר וגם חומרי גלם. במקום זאת, ישראל נאלצת להשתמש בטכנולוגיות מיושנות ליצור החשמל שלה, בתחנות הכוח הפחמיות. אולם הן מזהמות וגם יקרות יותר מכורים גרעיניים. כאשר מחיר חומר הגלם ליצור החשמל בתחנה פחמית תלוי וצמוד למעשה במחיר הנפט, הרי שבטווח הארוך עלות התפעול של התחנה הפחמית הרבה יותר יקר מעלות התפעול של תחנת הכוח הגרעינית. וחשוב לא פחות: תחנות הכוח הגרעיניות אינן מזהמות ואין מהן פליטות גזים לסביבה. העובדה שהן משמשות למטרה כפולה - יצור חשמל וגם להתפלת מים - מקנה לתחנות הגרעיניות יתרון עצום על פני תחנות הכוח האחרות. אבל כל זה נמנע מאיתנו, רק משום שלא הצטרפנו לאמנה הבינלאומית. לכן הגיע הזמן לשנות תפיסה בנושא הזה – ופתוחות בפנינו כמה דרכים לשם כך".

-האם יש בכלל לישראל כוח אדם מקצועי מתאים ומספיק בתחום האנרגיה הגרעינית למטרות שלום?
"לא! וזוהי הבעיה הקשה, הנוספת, בנושא הזה. בגלל היעדר פעילות אזרחית בתחום הגרעין בישראל, נסגרה כבר לפני עשרות שנים המחלקה להנדסה גרעינית בטכניון בחיפה. כיום, רק מחלקה קטנה באוניברסיטת בן-גוריון מכשירה כוח אדם הנדסי בנושא הגרעיני. אם היינו רוצים עכשיו לתכנן ולהקים מיד תחנת כוח גרעינית אזרחית, לא היה עומד לרשותנו כוח-האדם המקצועי לשם כך – לתכנון, בניה, תחזוק ותפעול. מבחינה זאת, גרמנו לעצמנו למעשה נזק כבד מאד וארוך טווח. אנחנו מפגרים מאד אחרי מדינות המערב בתפעול ובידע הקשור בטכנולוגיות גרעיניות".

-ציינת שנמנעים מאיתנו גם חומרי גלם חשובים. למה הכוונה?
"אני מתכוון גם למוצרים מוגמרים שיש להם שימוש כפול – גם לתעשייה האזרחית וגם לכור גרעיני לצרכי שלום. כגון חומרי גלם לתעשיות החלל והמטוסים. פשוט אוסרים למכור לנו אותם. בין השאר מדובר במתכות עמידות בטמפרטורות גבוהות שדרושות למנועים סילוניים. כיוון שלא הצטרפנו לאמנה הנ"ל מוטלות עלינו מגבלות חמורות וישראל אינה יכולה לרכוש ולייבא גם ציוד חיוני אחר לצורך הכשרת מדענים ולמחקר. נדרשה בעבר התערבות מיוחדת של הנשיא קלינטון כדי שארה"ב תמכור מחשב-על עבור מרכז המחשוב באוניברסיטת תל-אביב. מחשבי-על רבי עוצמה נדרשים כיום לתעשיה האוירית, למחקר, לפעילות מדעית ולהכשרת הדור הבא של חוקרים ומהנדסים. אבל אסור למכור לנו ציוד כזה מאחר שמדינות העולם חוששות שישמש כאן גם לפיתוח נשק גרעיני. ההשלכות המזיקות של המדיניות שממשלות ישראל לדורותיהן אימצו בנושא הזה הן כבדות והגיע הזמן שהציבור יידע על כך".

-אבל כבר יותר מ-40 שנה אומרים לנו ששמירה על העמימות בכל הנוגע למה שנעשה בכור בדימונה היא חיונית מסיבות ביטחוניות. לך יש גישה כיום אחרת...
"כן. אני סבור שעלינו לחתום על האמנה, כי רק נרוויח מהמהלך הזה. ואין זה אומר שעלינו להתפרק מהנכסים הביטחוניים שלנו. אני טוען היום, שישראל צריכה לאמץ את המהלך שבו נקטה הודו למשל. רק באחרונה התברר כי ארה"ב הלכה לקראת הודו שהיא מייצרת נשק גרעיני. האמריקנים אפשרו להודו להצטרף לאמנה אבל כמדינה שכבר יש לה נשק גרעיני ועתה היא מוכנה למכור לה טכנולוגיות גרעיניות אזרחיות ליצור חשמל וזאת מסיבות גלובליות כיוון שכור גרעיני לא יפלוט פחמן דו-חמצני לאטמוספרה. מהודו הוסרו אפוא המגבלות שהיו מוטלות עליה עד כה. אני טוען שאנחנו יכולים אפילו ללכת צעד נוסף".

-למה הכוונה?
"הפעילות שנעשתה בדימונה עד היום – ואין איש היום בעולם שאיננו יודע בדיוק מה יש לישראל בדימונה – יצרה כבר מלאי מספיק של מוצרים וטכנולוגיות ולא צריך להמשיך ולתפעל את הכור. ביטחון ישראל לא ייפגע עקב כך. 189 המדינות שכבר חתומות על האמנה הסכימו לחדול מיצור חומר בקיע וגם הסכימו שהכורים הגרעיניים למטרות שלום שלהן יהיו תחת פיקוח בינלאומי. אני סבור שגם אנחנו יכולים לעשות זאת. המהלך הזה יפתח לפנינו עולם חדש ויכולת להתפתח מבחינה טכנולוגית. מה שיידרש זה לשמור היטב על המלאים שקיימים ולתחזק כיאות. אני מציע לקחת את הודו כדוגמא . יתר על כן: לשלב כוחות עם הודו – כי לבדנו לא נוכל לעשות זאת - כדי להכניס שינוי ועדכון באמנה הנוכחית. מוטב לנו שלא להיחשב בין ארבע המדינות המצורעות בעולם שלא חתמו על האמנה".

-מהי העלות של הקמת תחנת כוח גרעינית דואלית למטרות שלום?
"ממש כמו עלות ההקמה של תחנת כוח פחמית - בסביבות 5 מיליארד דולר. אבל החיסכון – והוא ממש עצום - מושג בתפעול. וכאמור – תחנת הכוח הגרעינית גם תפתור את בעיית ההתייבשות והמחסור במים. אפשר בתחנה כזאת להתפיל 500 מיליון מ"ק בשנה".

-האם אפשר להסב את דימונה לתחנת כוח גרעינית?
"לא!. הכור הזה עובד כבר למעלה מ-40 שנה. ההספק שלו נמוך מאד: על-פי דיווחים רשמיים רק 24 מגה-וואט. בעוד שכור כוח גרעיני לחשמל הספקו פי 100 כלומר 2 גיגה-וואט. צריך לכן לבנות כור חדש. יתר על כן: הכור בדימונה, על פי כל התקנים המאושרים בארה"ב ואירופה צריך להיסגר. הוא מיושן. אחרי 40 שנות פעילות, בטיחות הכורים יורדת, ולכן מעדיפים לסגור אותם ולבנות חדשים. אפשר לומר בביטחון שכמעט כל יום סוגרים כורים ישנים כאלו ואחרים, חדשים יותר, מוכנסים לפעולה. אינני שקט בנושא הבטיחות של הכור הישן שלנו. הגיע הזמן שועדת בחינה חיצונית ולא הועדה לאנרגיה אטומית בישראל, תבדוק באופן אובייקטיבי את מצב הכור. לא נכון לתפעל כור כזה כל כך הרבה שנים. לא נכון לומר שאפשר לתפעלו גם עוד 100 שנה אפילו אם נוקטים בעבודות תחזוקה כלשהן. אסור לחכות עד שתקרה חלילה תאונה. כל התנהלות אחרות היא בגדר זריית חול בעיניים בנושא חיוני ממדרגה ראשונה. אני טוען כי במוקדם או במאוחר הכור הזה ייסגר – ואם חלילה יקרה הדבר בגלל תאונה כלשהי, זה יהיה אסון נורא. אני כל הזמן מתריע מפני תרחיש צ'רנוביל. לנו אין רזרבות קרקע כמו לאוקראינה שסגרה למשך שנים רבות אזורים ענקיים בגלל האסון הזה. לדעתי, עלינו לצאת כבר עתה בהצהרה שהפעילות בכור דימונה מופסקת לאלתר".

-האם כור גרעיני אחד מסוגל לספק את כל צרכי החשמל של ישראל?
"לא. במתחם הקיים אפשר בעצם להקים ארבעה כורי כוח בגודל ממוצע ואז הם יספקו את כל תצרוכת החשמל של ישראל, או לפחות את החלק העיקרי שלה. ועוד משהו שיפה בכור גרעיני ואין בשום טכנולוגיה אחרת ליצור חשמל: אפשר לווסת את ההפעלה והיצור, מה שלא ניתן במערכות סולאריות או בתחנת כוח הפועלת באנרגית רוח. בתחנה הגרעינית קיימת גמישות בתפעול".