מאת מיכאל בייט, המכון הגיאולוגי ומכון הערבה ללימודי הסביבה
(דר בייט כיהן כראש צוות ההיגוי הישראלי לנושא האיים המלאכותיים)

במותניה הצרות וצפופות האוכלוסין של ישראל אין עתודות קרקע לצרכים הגדלים למתקני תשתית כשדות תעופה, תחנות כח ומתקני התפלה. לפיכך לא תהיה לישראל ברירה אלא ל"פלוש" לים כדוגמת יפן וסינגפור.
חזון האיים המלאכותיים בואריאציות שונות, במדף היבשת של ישראל הוא בן עשרות שנים. מנושאי הדגל היו אנשי הטכניון ובראשם פרופ מיכאל בורט, פרופ גדליה שלף ופרופ יורם צימלס והמהנדס הוגו מרום אשר קידם את "שדה דב בים". המאמץ הלאומי בנושא של איים מלאכותיים למתקני תשתית בוצע עי צוות היגוי ישראלי/הולנדי ביוזמתם של ראש ממשלת ישראל מר שמעון פרס וראש ממשלת הולנד מר וילהם קוק.
צוות ההיגוי הישראלי הורכב מנציגי המשרדים הרלוונטיים (ראה תקציר הדוח המצורף) כאשר למנהל הפרויקט מונה המהנדס חנוך בן אליהו. בצד המקצועי הישראלי פעלו צוותים ממכוני המחקר הממשלתיים; חקר ימים ואגמים, המכון הגיאולוגי והמכון הגיאופיזי ומהטכניון. הצוות הגיש דוח מקיף בפברואר 2000 כאשר ממצאו העיקרי הוא כי קיימת היתכנות לבנית אי לתשתיות. יחד עם זאת התברר כי קימות בעיות באספקת חול ממקור ימי כך שבהחלט יתכן ויהיה צורך בבנית האיים בטכנולוגיות חדשניות. עבודת הצוות התמקדה בעיקר בבעיות הסביבתיות המתלוות לבנית האיים, ההשלכות על החופים, ונמצא כי גישה ברת- קימא בבנית האיים ובמימשקם לא תפגע בחופים ולהפך עשויה לתרום לשימורם.
לאחר הגשת הדוח ועל בסיס ממצאיו התקימו מספר דיונים ופעילויות נוספות כולל מסמך מדיניות אשר הוכן עי מינהל התכנון במשרד הפנים עבור המועצה הלאומית לתכנון.
מטרת המאמר להציג את תקציר דוח צוות ההיגוי לאור חשיבותו של הנושא למשק האנרגיה והתשתיות . האיור המצורף מציג שלושה תרחישי איים בקונפיגורציות שונות ובמיקומים שונים אשר שימשו בסיס להרצת מודלים למחקר סביבתי מפורט של השפעות האיים על מימשק החופים.