פרסם אצלנו
צור קשר
יום חמישי 28.01.2021
אנרגיה היא עניין של חיים ומוות
03/08/2009 14:45

כך אומר פרופ' אריה דובי (הנדסה גרעינית, אוניברסיטת בן-גוריון) בראיון ל-Energianews.com ומברך את יוזמת הממשלה לקדם תוכנית להקמת כור גרעיני ליצור חשמל בנגב. "אבל אני בעד כורי כוח קטנים, הם צריכים להיות בעדיפות עליונה כי אלו יכולים להוות גם בסיס מצוין לתעשייה ישראלית חדשה וליצוא". והוא גם מגלה: "נעשתה פנייה מגורמים זרים לפתח יחד עם ישראל מיני-ריאקטורים"
 
מאת אלכס דורון
"יש רק לברך על המהלך שיוזמת עתה הממשלה - כפי שפורסם בסוף השבוע שעבר ב'ידיעות אחרונות' - בדבר פנייה מחודשת לארצות-הברית לקדם תוכנית להקמת כור גרעיני ליצור חשמל, בנגב. זהו מהלך מבורך מאין-כמוהו, משום שאנחנו זקוקים לאנרגיה הזאת. אנרגיה היא בהחלט עניין של חיים ומוות – והגיע הזמן שכולם יבינו זאת".
כך אומר פרופ' אריה דובי, מהמחלקה להנדסה גרעינית באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע, בראיון ל-Energianews.com. ישראל זקוקה להסכמה האמריקנית לצורך הקמת כור אזרחי כזה, שימצא תחת פיקוח בינלאומי. במשרד התשתיות הלאומיות, כך לפי הדיווח, הוחלט לרכז מאמץ על מנת להתגבר על המכשולים הרבים בדרך להקמת תחנת כוח גרעינית.

-מדוע אתה קובע נחרצות שאנרגיה היא עניין של חיים או מוות?
פרופ' דובי: "מאחר שיש יחס ברור בין התל"ג לבין אנרגיה. ממש אחד-לאחד. 60% מעלות המזון שכל אחד מאיתנו רוכש, זו עלות האנרגיה שהושקעה בייצורו. אבל הבעיה הגדולה היא שהעולם הולך לקראת מחסור באנרגיה".

-הכיצד?
"על-פי מיטב ההערכות, זה יקרה בין 50 ל-150 השנים הבאות. זה נושא שצריך להעסיק מקבלי החלטות כבר עתה – עבור הדורות הבאים, עבור הנכדים שלנו. בטווח החזוי הזה, לא יהיה לעולם יותר נפט, פחם, גז. מה נעשה בלעדי מקורות-אנרגיה אלו? – נסיק את תחנות הכוח בעצים? הויכוח בין המומחים הוא בשאלה מתי מקורות האנרגיה ייגמרו. אין ויכוח שזה יקרה. ונפט, לדוגמא, זה לא רק דלק למכוניות או לתחנות-כוח – בנפט תלויה כל תעשיית הפלסטיק, כל התעשייה הכימית. כאשר ייגמר הנפט 'נחטוף מכה' מכל הכיוונים".

-ולעבר מה, משבר אנרגיה שכזה עלול להוביל?
"למלחמת עולם שלישית. לא פחות. בני-אדם פותרים משום-מה את הבעיות שלהם באמצעות מלחמות. כך זה ממש משחר ההיסטוריה".

-איך הגעת לקביעה כה חמורה?
"אם בודקים 3000 שנות היסטוריה מתועדת, מגלים עובדה מדהימה: בני האדם פתרו מעט מאד בעיות בדרכי שלום, אבל 24% מהמלחמות שהתרחשו, קרו ב-2% האחרונים מתקופת הזמן הזאת. כל הזמן יש עלייה במספר המלחמות הפורצות בעולם - כשבודקים את עניין 'צפיפות המלחמות', כלומר כמה פורצות בכל מאה שנה. יש תאימות בין מספר המלחמות, לבין מספר בני האדם החיים על פני הגלובוס. את ההתקדמות הטכנולוגית הגדולה ביותר השיגו בני האדם בכל הקשור למלחמות. אנחנו בעצם מתנהגים כמו אנשי המערות. גם היום".

-וכיצד זה מתיישב עם בעיית המחסור הצפוי במקורות אנרגיה, שפירושו מחסור באנרגיה?
"היעדר אנרגיה מספקת, יחולל אסון במשמעות של מיליארדי חיי אנוש. גידול האוכלוסייה בעולם הוא ממש מדהים: נדרשו 4000 שנה, מימי אברהם אבינו ועד שמספר תושבי תבל הגיע ל-2 מיליארד. אבל נדרשו מאז רק 50 שנה כדי לשלש את מספרם ל-6 מיליארד (כיום). אנשים צריכים מזון, טכנולוגיה, תחבורה, תרבות - חיים. מהיכן ייקחו כל זאת ללא אנרגיה? הסיבה שארגון כמו אל-קאעידה לא היה קיים לפני 50 שנה, זה רק משום שאנשיו לא נולדו אז... ואם זה לא מספיק לנו, הרי שהתחממות כדור הארץ היא איום המצטרף לקודמו. הוא נובע בין השאר מפליטות אדירות מימדים של פחמן דו-חמצני, שברובו הגדול נוצר עקב הפעלת תחנות הכוח ליצור חשמל מפחם. אם מחברים את כל הגורמים הללו, אנחנו מגלים מהר מאד שאנחנו בפתחו של 'אסון בהמתנה'. ואני לא מדבר כבר על ניבוי – אלא שזו תחזית ברורה ומפחידה".

-ומה עקב כך עלול או צפוי להתרחש כאן, בארצנו הקטנטנה?
"ישראל היא במצב קשה מאד בנושא האנרגיה. אתן לך דוגמא: חודשיים-או-משהו לפני המבול התנ"כי של נוח, שני אחים רבו על חלקת שדה. בא המבול – ולקח הכול. גם את שניהם. דומה הדבר עתה למה שמתרחש בין ישראל לפלשתינאים: יבוא אסון כפי שאני מתאר אותו – וייקח כמו אז, את כולנו".

-אז מה עושים?
"צריכים לחשוב. לתכנן, לעשות – בעניין האנרגיה. יש צורך לנצל כל מקור אפשרי – שמש, רוח, אנרגיה גיאותרמית. כי המחסור יהיה כל-כך חריף. אבל על שלושה אלו יש להוסיף את האנרגיה הגרעינית שהיא הירוקה ביותר, הנקייה ביותר. תחנות כוח גרעיניות אינן פולטות גזים ורעלים. אנרגיה גרעינית היא הכי יציבה שיש. אין יציבות ביצור החשמל מהרוח כי די ב-3 שעות ללא רוח, ואז לא תהיה אנרגיה, לא יהיה חשמל. וכך הדבר גם לגבי האנרגיה מהשמש. כמה שעות ללא שמש – ואין אנרגיה. בעיית אגירת האנרגיה, שאין לה עד כה פתרון, לא קיימת כשמדובר בתחנת כוח גרעינית, כיוון שהיא יציבה".

-מדוע קיימת בכלל, לדעתך, התנגדות ציבורית לרעיון האנרגיה הגרעינית?
"זו מכשלה פסיכולוגית בלבד. הפגישה הראשונה של האנושות עם האנרגיה הגרעינית הייתה הפצצות שהוטלו על הירושימה ונגסקי במלחמת העולם ה-2. יש אנשים שכאשר הם שומעים על תחנת כוח גרעינית, הם מיד מקשרים אותה לפצצות האטום ההן. אולם זוהי שטות מוחלטת".

-אבל יש ברקע גם את אסון צ'רנוביל?
"בכור גרעיני בימינו לא יכול להתרחש אסון שכזה. חד וחלק. הסיבה – פיזיקאלית. תקלה כזאת לא תקרה, לא יכולה להתרחש. במיוחד כשאני מדבר על הפעלת כורי-כוח קטנים, המיני-ריאקטורים".

-מה ההבדל?
"הבדל גדול מאד. כור גרעיני גדול, מייצר 2000 מגה-וואט חשמל ואילו המיני, רק 10% מזה – משהו כמו 200 מגה-וואט. בכור גדול קיימת בעיית קירור. הכור מתחמם, נוצר גז, קיטור ומים. הלחץ בתוכו גבוה. הוא זקוק לקירור – כדי שלא יתפוצץ. אלא שתרחיש כזה אינו אפשרי במיני-ריאקטור. כי צפיפות האנרגיה בו מאפשרת קירור פסיבי ע"י הולכה באופן שימנע חימום יתר. במיני-ריאקטורים הקירור הוא טבעי".

-ומהם היתרונות האחרים של מיני-ריאקטור?
"יש רבים. קודם כל הכור מהסוג הזה זמין, זול ובנוסף לחשמל מיוצרת בו כמות גדולה של חום שיכול לשמש להתפלת מים. מדובר ב- 200 מגה-וואט חשמל וגם 200 מגה-וואט חום המגיע לטמפרטורה של 900 מעלות. חום בטמפרטורה כה גבוהה – אפקטיבי לשימושים רבים. לכן כל כך רצוי לחשוב על מיני-ריאקטורים בעדיפות עליונה".

-כמה כורים כאלו יידרשו לישראל?
"כור בטכנולוגיית המיני-ריאקטורים יענה על כל צריכת החשמל של עיר כבאר-שבע למשל, ואני טוען שאם יוקמו עשרה כורים אזוריים שכאלו – יעזור הדבר לפתרון בעיית האנרגיה של ישראל במובנים רבים. ואליהם אפשר – צריך – לצרף את מתקני ההתפלה. שימוש ברעיון הזה פותח חזון חדש לכל האזור שלנו. וזה כלל לא יפריע אם נשלב במערכת הזאת גם מתקנים ליצור חשמל מהשמש או הרוח".

-אז מה צריך כדי לקדם את הרעיון שעליו אתה מדבר?
"קודם כל טיפת חזון. להפסיק לחשוב 'עד קצה האף', ולא לחשוב רק על הבחירות הקרובות או על מה שמתרחש במפלגה כזו או אחרת. אלא לחשוב על העתיד, שהוא קרוב – עבור נכדינו".

-אגב: מה גודלו של כור גרעיני בשיטת המיני-ריאקטור?
"מדובר במבנה קטן בסך הכול, רק של 20x20 מטר ושגובהו 30 מטר. פחות ממבנה בן 10 קומות. זהו כור בטוח לחלוטין. הוא הרבה פחות מסוכן מכפי שחושבים. הדגשתי זאת, בהרצאה על הנושא שהייתה לי לפני כמה ימים בכנס המועצה ההנדסית של התאגדות מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה".

-האם המהלך שיוזמת עתה הממשלה, לפחות כפי שפורסם, הוא לכור גדול או מיני-ריאקטורים?
"כשמדובר בכור גדול, זה כור PWR . אבל אני בעד הקטנים. השאלה כאן היא בעיה של אופטימיזציה. עקרונית אין מדובר במהלך שגוי והוא בהחלט עדיף מלא לעשות כלום, לאור מה שצופה התחזית".

-ובישראל יש את כל היכולות הדרושות להקמת כור גרעיני אזרחי?
"אם נקבל כמותו בשלמותו - תמורת כל מיני הסדרי פיקוח וכנראה גם דרישות אחרות שאינן קשורות לנושא הכור - אז השאלה הזאת איננה קיימת. לא כל היכולות הטכנולוגיות הקשורות להקמה והפעלה של כורים כאלו קיימות עתה בישראל. ואין כאן די ידע נדרש לכל נושא הקשור בפרויקט כזה".

-לדוגמא?
"אנחנו לא יודעים לייצר כמותם. ואני מתכוון גם למיני-ריאקטורים. אין ידע בכל הנוגע להלחמה בנירוסטה או בבניית מערכות גיבוי ובמה שנוגע למתקני בקרת-מערכות או גנראטורים, או מערכות קירור בהליום וכו'. אבל אפשר את כל אלו לפתח, כדי שזה יהיה פרויקט שכולו 'כחול לבן'. אולם הדבר ידרוש הרבה זמן, הוא אינו פשוט. גם יידרשו השקעות. אבל ראוי שכל הנושא יקבל מעמד של פרויקט בעדיפות לאומית ראשונה במעלה".

ומהיכן יגיע חומר הגלם, הדלק הגרעיני לכור כזה?
"יש מספיק מקורות ואפשר למצוא פתרונות לבעיה – אף כי מדובר בהחלט בעניין רגיש, נוכח העובדה שישראל איננה חתומה כיום, או לפחות עדיין, על אמנה למניעת הפצת נשק גרעיני ולכן אסור לכל מי שמסוגל לספק לנו את החומר הדרוש לכור הגרעיני – לעשות זאת. אבל זו בעיה שניתן לפתור אותה".

-ואילו יתרונות נוספים אתה מוצא בטכנולוגיית המיני-ריאקטורים במקרה שבישראל יחליטו לתת לה עדיפות לאומית?
"אם בישראל יתמכו בכיוון הזה, תתפתח כאן תעשייה חדשה שאפשר יהיה למכור את מוצריה המאוד-מבוקשים בכל רחבי תבל. מוצריה יהיו אז הנמכרים ביותר בעולם אחרי טילים. למתקנים של 200 מגה-ואט יש ביקוש. אפשר יהיה למכור אלפים כמותם, בשיתוף עם גורמים זרים".

-והיכן עומד עתה, למיטב ידיעתך, הרעיון הזה. הרי איננו חדש הוא רק עלה עתה מחדש?
"אני יכול רק לומר שהייתה ויש פנייה - והנוגעים בדבר בממשלה מכירים אותה – מצד גורמים זרים שונים המבקשים שישראל תפתח יחד עמם את נושא המיני-ריאקטורים. מדובר בהחלט בנושא בעל אופי מסחרי. יש מי שרוצה דווקא בטכנולוגיה שתפותח ותיוצר בישראל, או שישראל תהיה שותפה. בעקיפין אפשר יהיה לקבל דרכם את מה שחסר לנו, למשל בחומרי הגלם".

-אנרגיה גרעינית, למטרות אזרחיות, לחשמל, בישראל תשחרר אותה מתלות במקורות אנרגיה אחרים?
"בוודאי. ואגב: לתחנת כוח בטכנולוגית מיני, דרוש דלק גרעיני ל-40 שנה, שניתן לאחסן את כולו במשרד שלי בקמפוס האוניברסיטה. אין מדובר במוטות, אלא בכדורים בגודל של כדור-טניס. 6 מיליון כאלו, מזינים כור גרעיני במשך 4 עשורים תמימים. כל כדור הוא בקוטר של 6 ס"מ,. המעטפת היא של גרפיט ובתוכה מצוי כדור קטן של תחמוצת האורניום (אורניום מועשר) שקוטרו – שים לב – רק חצי מילימטר. ביום שמביאים את כל הדלק הגרעיני הזה, הכדורים, בחבילה – שוכחים ל-40 שנה את הצורך לרכוש אותו. אין בעיה של אספקה או מחסור זמני. ואגב: אין כל בעיה להחזיק כדור כזה בכף היד".

-וכמות הדלק מהסוג הזה לכל צרכי ישראל איננה בעיה ?
"בוודאי שלא! אנחנו מדינה כל-כך קטנה שהכמות שנזדקק ל-40 שנה, לדוגמא, היא ממש 'כלום', אם משווים לדוגמא לצרפת. שם 80% מהחשמל הוא מכורי כוח גרעיניים. וזה גם מקור העושר של המדינה הזאת. היא מוכרת חשמל לשכנותיה. כל צפון איטליה, למשל, תלוי בחשמל הגרעיני הצרפתי".


 







מחירי סחורות
מדדי נפט וזהב
EIA today in energy