מאת אלכס דורון
"מדינת ישראל לא השכילה ליצור בסיס מידע שמפרט כיצד מודדים חסכון בצריכת אנרגיה. היא גם לא ביצעה מעולם מדידות כאלו, למעט מה שנוגע לחימום מים באמצעות מערכות סולריות. תפקידה של המדינה, כלומר הממשלה וגופיה, הוא לקבוע איך מודדים חסכון אנרגטי. מה שמתרחש כיום בישראל בנושא זה הוא אבסורד. במשק החשמל שלנו, לדוגמא, זורקים לפח מדי שנה משהו כמו 4 מיליארד שקל מאחר שלא מיישמים את פוטנציאל החיסכון הגלום בכל מה שקשור להתייעלות אנרגטית. הסכומים המבוזבזים שקולים לפחות לעלות של תחנת כוח חדשה אחת".
כך אומר דן בר-משיח, מנכ"ל ומייסד שותף חברת ESCO-ישראל, בראיון ל-Energianews.com .

חברת ESCO – ר"ת Energy Services Company (חברת שירותי אנרגיה) מתמחה בהתייעלות אנרגטית. המודל העסקי של ESCO על-פי היא פועלת מוכר בעולם מאז שנות ה-70. לישראל הוא הגיע רק במארס 2006.
"במובנים כלליים מאד מדובר בפעילות שמזכירה במהותה את שיטת ה'ליסינג התיפעולי' ברכב, כאשר אנחנו נוטלים על עצמנו את כל הקשור בהשקעה ובניהול החסכון האנרגטי של הלקוח", אומר בר-משיח והוסיף: "יחד עם קווי- הדמיון, יש גם לא מעט כיווני פעולה המייחדים את ESCO ובראשן שהחברה מממנת בעצמה את כל ההשקעה בהתייעלות של הלקוח".
-כולם מבינים מדוע יש צורך בחסכון באנרגיה ובכל זאת, ראוי שתפרט?
"הסיבות ברורות: מחסור במקורות אנרגיה מחצביים ומשבר האקלים שמחריף, על כלל משמעויותיו. יחד עם ההאטה הכלכלית הגורמת לחיפוש אחר כל דרך אפשרית להשגת חסכון. לכן גוברת המודעות בעולם לצורך מיידי בפתרונות ממוקדים למשק האנרגיה. כיום מבינים רבים שהפתרון היעיל ביותר מצוי בהתייעלות האנרגטית"
-מה הפוטנציאל שלה עבור ישראל?
"אף כי הנתונים שבידי הם מלפני כ-3 שנים הם בסך הכול לא השתנו בהרבה: 1.4 מיליארד שקל בשנה הם רק כשמדברים על המגזר התעשייתי ולא לוקחים בחשבון את שאר המגזרים. מדובר בכ-20% מכלל הוצאות החשמל של המגזר התעשייתי. אם כלל צריכת החשמל שלנו עומדת על כ-19 מיליארד שקל פלוס-מינוס בשנה - אזי האפשרות לחסכון יכולה להגיע ל-4 מיליארד. אבל כדי לממש פוטנציאל זה יש גם להשקיע בפרויקטים – לערך כדי פי 5. כלומר כ-20 מיליארד שקל. בפועל, המדינה עדיין לא הבינה זאת ולכן מעמידה מענקים בהיקפים של מיליונים בודדים בלבד. הם מנוצלים עד תומם במהירות".
-ומה לגבי משקי הבית?
"אף שאנחנו כחברה לא עוסקים במגזר הזה, ההערכות הן שפוטנציאל החיסכון של משקי הבית עשוי להגיע בניהול נכון לכדי 30% מצריכת האנרגיה".
-ומה נכלל במונח התייעלות אנרגטית?
"אימוץ גישה פשוטה ונבונה של צריכת חשמל מופחתת, תוך שימוש בכל מיני אמצעים מתוחכמים ומבלי לפגוע כהוא-זה בנוחיות וברמת החיים".
-ומדוע התחום הזה של התייעלות אנרגטית לפחות בארץ לא תופס שגשוג?
"בגלל היעדר מודעות, עקב בעיות מימון, משום שאין תמריץ נכון לכך, משום שקיים כאן מחסור בידע מבוסס ומאחר שהתמיכה הממשלתית בכיוון הזה מעטה".
-ומה הבשורה שמביאה ESCO-ישראל?
"השיטה שלנו היא ליטול על עצמנו את ניהול מערך האנרגיה של הלקוח העסקי, המפעלי או המוסדי. אני מתייחס לתעשייה, לחברות עסקיות ומסחריות, למלונות, גם למעונות ואפילו לגופים כמו הועד למען החייל או מוסדות חינוך. על פי מודל ESCO היא זו שמממנת את ההשקעה הכרוכה בהתייעלות ומתחלקת עם הלקוח ברווחי החיסכון לפי מפתח שנקבע בין הצדדים במו"מ. במובן נרחב מדובר במתכונת פעילות באאוטסורסינג, מיקור-חוץ, של משק החשמל והאנרגיה של הלקוח. והוא בכלל לא נזקק מצידו להשקיע במהלך".
-תן דוגמא?
"נניח שעלות החשמל של ארגון עומדת על 100 אלף שקל בשנה ובעזרת מהלכי התייעלות ההוצאה הזאת ירדה ל-80 אלף – בהפרש (20 אלף ש') ESCO והלקוח מתחלקים. אבל לא בשיעור של 50-50, אלא ESCO נוטלת נתח יותר גבוה ממחצית ההפרש."
-מה יוצא ללקוח?
"מדובר בחיסכון ישיר ומדיד. חלקו הגדול הולך כמובן ל- -ESCOאבל יש גם חיסכון עקיף והוא כולו של הלקוח."
-מה יהיה המניע להסכים לכך?
"מבלי שהארגון הלקוח יוציא מקופתו אפילו שקל אחד – הוא משדרג חינם את הציוד שברשותו כמו מערכת תאורה או מזגנים. הוא מקבל ציוד יותר חדש ומתקדם. ויחד עמו פותר לעצמו את בעיות התפעול והתחזוקה. בכל אלו נושאת ESCO. במקום נורות ליבון הו הלוגן לדוגמא מהדור הישן, הוא מקבל נורות יותר חדישות בעיקר לא פולטות חום, עם אורך-חיים גדול יותר באופן משמעותי ותפוקת אור גבוהה יותר. מוחלפים במהלך הזה גם כל גופי התאורה. כנ"ל לגבי מזגנים. הלקוח יקבל מערכות בעלות תפוקה טובה יותר ועם זאת חסכוניות. עלות הטיפול במערכות – חלה על ESCO. כשמדובר בנורות לדוגמא יש מוסדות שמעסיקים עובד שכל תפקידו להסתובב במתחם וכל הזמן להחליף נורות... זה ייפסק! האחריות לכל המהלכים על ESCO היא ל-10 שנים. אתן דוגמא קטנה: על פי מודל ESCO שנבדק באנגליה, עלות ההחלפה של כל נורת תאורה ברחוב בלונדון, מגיעה ל-10 אלפים ליש"ט כי התחשיב כולל את מחיר הנורה, את השכר של צוות העובדים שמגיע עד לפנס, את מכונית המשטרה החוסמת את הרחוב כדי לאפשר את ביצוע העבודה ואת שעת העבודה של השוטר. ויש בוודאי עוד. נורה חדישה עם אורך-חיים גדול פי כמה מזו שקיימת כיום, תחסוך את העלות ואת כל ה'בלגן'"
-כיצד פועלת ESCO ישראל?
"אנחנו חברה יזמית. והיחידה שמציעה בארץ כיום את המודל של ESCO במלואו. לא ייעוץ ולא במכירת ציוד בלבד כפי שמציעות חברות אחרות. החברה מבצעת סקר מוקדם לאיתור פוטנציאל התייעלות אצל הלקוח, רוכשת ומתקינה את הציוד שהחליטה לגביו. זה כולל בדיקה יסודית של מערכות התאורה, מיזוג האוויר, גם המנועים והמשאבות, מערכות חימום המים, כל נושא הדלקים. היא מממנת את כל הפרויקט, מודדת את החיסכון שיושג ברציפות. רוכשת עבור הלקוח גם את ציוד המעקב החכם, שמודד את הצריכה לצורך הקטנתה ולמניעת בזבוזים מיותרים. יש התחייבת לגבי שיעור החיסכון שיושג. וכאמור ESCO מתחזקת את הציוד. הלקוח מקבל את כל החבילה בשלמותה. הוא רק צריך 'לסובב את המפתח' ולהתחיל לרוץ קדימה עם זה".
-ויש כבר דוגמאות לגבי חברות שהלכו על מהלך ESCO בישראל?
"יש בוודאי. לדוגמא: במפעל תעשייתי גדול בעוסק בגופי תאורה, ביצעה בהדרכתנו פרויקט שלם של החלפת כל מערכות התאורה. בנוסף לנורות ולגופי התאורה החדשניים, הוכנסה גם מערכת בקרה המכבה מערכות חשמל כשאין שימוש או אין נוכחות אנשים בחלל המואר. הכול נעשה באופן אוטומטי. חסכנו כך לארגון 1 מיליון שקל עלפני עשר שנים. ויחד עם זאת עוצמת האור ואיכותו במתחם הארגון גדלו עד פי 5".
-הזכרת את בעיית מדידת החיסכון. תרחיב בנושא זה בבקשה..
"מדידת חיסכון אנרגטי מבוצעת על-פי התקן הבינלאומי IPMVP שנכתב עבור מוסדות פיננסיים בינלאומיים בבואם למממן פרויקטי ESCO בעולם, כשמדובר בהיקפי השקעות לפרויקט של עשרות מיליוני דולרים. למשל: שדות נפט, מרכזים רפואיים גדולים, אוניברסיטאות גדולות, מחנות צבא ותעשיות. לא רבים יודעים, אבל בתחום ההתייעלות האנרגטית בעולם מובילות ארה"ב, בריטניה, יפן – ואפילו רוסיה. הלוואי עלינו כמה שהרוסים חוסכים.בצורה חכמה. את חיבור התקן הוביל כמובן משרד האנרגיה של ארה"ב".
-ומה קורה אצלנו?
"אמרתי: יש כשל שוק. המדינה זיהתה צורך בנושא הזה - אבל העיכוב למימוש הרעיונות, מסיבי. לכל עניין ה-PV לדוגמא הקצו מיליארדים לתגמול ותמרוץ. אבל מתוך 1 מיליארד השקל שהוקצה – היקף הפרויקטים שעומדים כיום על הפרק מבחינה ביצועית, הוא לא יותר מ-1/200 מזה. משמעות הדבר: יש תקציב והוא לא מנוצל. כל המומחים רואים ב-PV חלק מהמכלול הקרוי קלינטק. אבל כל המומחים גם מסכימים שה-PV הוא תחום בעל נצילות נמוכה יחסית, ויקר מדי. לכן, החזרי ההשקעה בפרויקט PV הוא באזור 11 שנה ובמשך הזמן הזה צריכים גם לקחת בחשבון – ולא לוקחים – ירידה בניצולת המערכת עצמה ובעיות של תחזוקה. אז לכן הפתרון הטוב ביותר הוא התייעלות אנרגטית".
-מהן יתרונותיה?
"קודם כל מדובר ביתרונות אדירים מבחינה כלכלית וגם סביבתית. חבל שהמדינה מעודדת את הנושא הזה בסכום כמעט-מגוחך – 3 מיליון שקל בלבד בשנה, לעומת המיליארדים שנשפכים על אנרגיה מתחדשת (ואני אינני נגדה. להיפך!). חישבנו שסבסוד נכון, והוא לא מנוצל, היה תורם 100 מיליון שקל באורח מיידי. אבל לשם כך יש צורך כפי שהדגשתי לעסוק גם במדידת החיסכון".
-אבל יש בארץ גורמים עסקיים שמוכרים ציוד המוגדר חסכוני...
"כן. אבל הם לא מוכנים להתחייב ללקוח שהוא באמת ישיג את החיסכון המובטח. כי הם לא מדדו זאת מעולם. אם מזגן שנרכש לא מביא ללקוח חיסכון משמעותי בעלות החשמל, והוא בא להתלונן על כך לפני החברה שמכרה לו את המערכת הזאת, קרוב לוודאי שישמע שם את המשפטים הבאים: 'אנחנו לא אחראים. המפעל שייצר את המזגן ביצע ניסוי והכול היה בסדר. הכול בהתאם למה שמצוין במפרט הטכני. דומה הדבר למכירת מכונית היברידית שעלותה פי 1.5 ממחיר מכונית בנזין רגילה, אבל ההספק שלה אינו מגיע ל-120 ק"מ לליטר כפי שהיצרן מצהיר".
-מדוע אתה צריך את המדינה כגורם קובע ומכריע במדידת חיסכון?
"כי זה תפקידה. ומשום שלא עשתה זאת, ESCO השקיעה בהבאת יועצים וביצירת בסיס מידע לפרויקטים שהיא מבצעת. במקום לרוץ ולהשקיע בתחנות כוח חדשות, בואו קודם כל נמצה את פוטנציאל החיסכון הקיים בישראל, כי לחסוך זה תמיד יותר זול. אבל שיעור החיסכון חייב להיות מדיד, מדויק ויש להתחייב לגביו".

.

.