התפוצצות גז בבית מגורים בארצות-הברית

---

לא רק לאיראן יש פצצת אטום.תתפלא, גם לך יש. על פי חוק תכנון ובניה צוברי הגז(מיכל גז משותף לכל הבניין) המוטמנים בכל רחבי המדינה מחויבים בהיתר בניה מהעירייה שהיא אחראית על בטיחות התושבים.הכוח הוא בידיה של העירייה שלא עושה כלום כדי לפקח ולמנוע סכנת נפשות לתושבי עירה. חברות הגז מטמינות צוברי גז ללא היתרים עשרות שנים.היש מי שיודע מה מצבם? האם הם החלידו? האם הם דולפים מתחת לקרקע.? בואו נעצור לרגע. יש לי שאלה : האם אדוני או גברתי ראו פעם תקנים? ספרים, חוברות, חוקים צווים או תקנות? ואזהרות יש? ניראה לכם שיש מישהו במדינה שמבין באמת בגז?
אתן לכם דוגמא קטנה. באחד מהשיעורים הראשונים של טכנאי גז רמה 1 הוסבר לנו על חשיבות צנרת ועל חישובי אביזרי צנרת להתנגדות ביחס למטר אורך של צינור. הוסברה לנו השפעת קוטר ואורך צינור הגז על נפח ההזרמה .... בכתבה שפורסמה בעיתונות נכתב כי  צינורות הגז שהונחו בין ישראל למצרים ובדרום הארץ התגלו כצרים מידי ולא יוכלו לעמוד בנפח ההזרמה הדרוש. נזק של חצי מיליארד דולר מהכיס שלנו .[מזל שהדולר ירד] אז אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר?

 אתם יודעים מהו המרחק המינימאלי החוקי של צובר הגז מבנייני מגורים? הרשו לי להסביר. צובר תת קרקעי [500גלון] במשקל 850 קילוגרם צריך להיות במרחק של 3 מטר מבנייני מגורים ומשפת המדרכה הקרובה. צובר [1000 גלון] במשקל 1700 קילוגרם צריך להיות במרחק 3.60. אז בואו נבין: אם הצובר עומד בתקן ונימצא במרחקים אלה ויותר הוא קרוב מידי  לבניין  השכן  או לגן משחקים או למדרכה הקרובה ...

משרד התשתיות כותב באתר שלו, בעקומת החומרים המסוכנים, כי הגז נמצא בחלק העליון. הדבר נובע לא רק מכוח ההרס העז הטמון בו, אלא מהצטברות גורמים נוספים ובהם היותו מאוחסן בכמויות משמעותיות בתוך בניינים או בסביבתם, היותו מובל בצנרת פנימה אל הבניינים והיות מתקני הצריכה הסופיים של מערכת הגז ("מתקני הקצה"), מוצבים בתוככי דירות מגורים ומבנים ליעודים אחרים. לכל אלו צריך להוסיף את כוח ההתפשטות של הגז, החודר לכל פינות החלל העומד לרשותו.

סיכון אחר הטמון בגז, נובע מכך שבעירה לא תקינה שלו, יכולה להפיק גז רעיל והוא ה- CO (בעירה תקינה מפיקה את הגז 2 CO). גז רעיל זה היכול לגרום אף למוות, מופק ממתקני גז בלתי תקינים וגרם בעבר ללא מעט פגיעות בנפש. co ידוע כחומר מחניק, דליק ונפיץ המסוגל לגרום לנזקים חמורים לסביבה ואף לאסון המוני. ענף הגז מורכב ממערכת ענפה ובעלת פריסה ארצית רחבה. הוא כולל מערך ייצור, אחסון, מילוי, שינוע, חלוקת גפ"מ (גז פחמימני מעובה)לצרכנים, ומופעל באמצעות חברות הגז. לכן, הטיפול בגפ"מ מחייב שמירה על נהלי בטיחות קפדניים בכל רמות העיסוק כיוון שגפ"מ הוא כידוע, חומר דליק ונפיץ. הפעולות המסוכנות ביותר כרוכות בשינוע של גפ"מ, כמו הובלה במיכליות כביש והעברה בעת מילוי או פריקה. הגורמים העיקריים להתפתחות אירועים מסוכנים קשורים בשחרור בלתי מבוקר של גפ"מ לאוויר ובדליפות של גז, כולל בדירות צרכנים, דליקות ופיצוצים עד לכדי קריסת בנינים. בארץ מתרחשים מידי שנה מאות אירועי גז הכוללים בחלקם נזק רב לאדם ולרכוש. אולם פוטנציאל הפגיעה הוא גדול הרבה יותר. בארץ ובעולם התרחשו תאונות בעלות תוצאות הרות אסון ולהרס ברדיוס של מאות מטרים, כדוגמת התאונה הקשה שהתרחשה בשנת 1985 בעיר מקסיקו סיטי – התפוצצות רבת עוצמה במאגרי גז בישול גרמה למותם של 600 איש עם יותר מ- 2000 נפגעים. הגז הפחמימני המעובה (גפ"מ), בעצם ייעודו, טמונה התכונה המאפיינת אותו, והיא תכונת ההתלקחות. תכונה זו שבעטיה אנו נדרשים לגז, משרתת אותנו כראוי כל עוד היא נמצאת בשליטה. מיותר לציין איזו עוצמת הרס טמונה בה כשהיא יוצאת משליטה. די שנאמר שעוצמת פיצוצו של קילוגרם גפ"מ שקולה לפיצוץ 2.5 ק"ג נפץ T.N.T ! בחשבון קצר לפי נתונים של משרדי הממשלה של מדינה שאנו תושבים בה צוברים(מיכלי-גז) שנימצאים בינינו במשקל  1700 קילוגרם גז כפול 2 וחצי קילוגרם T.N.T שווה 4250 קילוגרם T.N.T .לא רק לי יש פצצת אטום.

דוד רביבו – טכנאי גז מוסמך

 אם יש שאלות אשמח לשמוע מכם במייל: revivor5@walla.com

נייד: 054-4575633 נייד: 050-9395952