מאת אלכס דורון
צוות מקצועי במינהל מקרקעי ישראל (ממ"י) התבקש להגיש בתוך חודש, הצעה מפורטת למועצת מקרקעי-ישראל בכל הנוגע למתקנים סולאריים שישתלבו כשימוש נוסף בחוזים קיימים, כמו למשל מאגרי מים, בריכות דגים, מתקנים לטיהור שפכים (מטשי"ם) ומטמנות אשפה. "הצוות הוא פנימי אבל נתייעץ בנושא הזה ככל שיידרש עם גורמים מקבילים במשרדי התשתיות והחקלאות" כך מסרה הגב' פאני ששפורטה, מנהלת מחוז דרום במנהל מקרקעי ישראל בראיון מיוחד ל-Energianews.com . מחוז דרום בממ"י מרכז את עיקר הפעילות בישראל בכל הקשור למיזמי האנרגיה הסולארית.
על הקמת הצוות הוחלט לפני כמה ימים בהנהלת ממ"י. ההצעות שיגיש יחייבו שינויים בהחלטות-מועצה קודמות וגם יעסקו בנושאים נוספים לרבות הרחבת חוזים, הגדרת תכלית-שימוש ומתוך כך גם את עניין התשלומים למנהל וסוגי החוזה שיונהגו עבור מיזמים אלו.
-מי יזם את הכיוון הזה?
גב' ששפורטה: "הפניות הגיעו מהשטח. קיבלנו שאלות ומינהל מקרקעי ישראל החליט על עבודת מטה בנושא. מטרתה לקבוע כללים נוספים ומתן מענה הולם לצורכי השטח, התואמים את מדיניות הממשלה נוכח העניין הגדול שמגלים יזמים ובעלי קרקעות לנושאי אנרגיה מתחדשת ובמיוחד למתקנים סולאריים".
-מדוע, להערכתך, הגיעו בקשות כאלו אליכם?
"הפניות באו מתוך רצון לנצל טוב יותר, באורח מושכל ומיטבי, את השטחים ואת הקרקעות. שימוש דואלי נראה לכן הגיוני בהחלט.".
-תוכלי לפרט יותר?
"כשמדובר במאגרי מים למשל כדאי לנצל את השטח בנוסף לשימוש העיקרי שלו וכך להוסיף על הקיים, מתקן סולארי תורם רבות לצמצום האידוי של מי המאגר. כשמדובר במטמנות, יש צורך להבחין תחילה בין מטמנות משוקמות לאחרות. המשוקמות, הן אלו שלא ניתן לנצל את הקרקע למטרה אחרת כך שמתקנים סולאריים שיוצבו עליהן, היא בהחלט חשיבה מיטבית. לגבי מטמנות אחרות הרי שכאן ניתן לנצל תאי-שטח שטרם מומשו. הקרקע שהוקצתה להם קיימת. אבל ההטמנה נעשית הרי בשלבים. כל עוד תא-שטח לא מומש לתכלית ההטמנה – ניתן לפחות לתקופה של בין 20-10 שנה , עד שיידרש להטמנה – לנצלו למיזם סולארי. הרעיון הזה נראה חיובי. הוא לא יפריע לאיש. עד שתא השטח יפתח להטמנה, ננצל אותו לנושא האנרגיה הסולארית. יש 5-4 מטמנות גדולות שניתן כך לנצלן. אנחנו מגבשים עתה את עמדת המנהל בהקשר לרעיון הזה".
-ומה באשר לבריכות דגים?
"אותה גישה תונהג גם לגבי שימוש נוסף במתקנים לטיהור שפכים ובריכות דגים. יש היגיון בהוספת מתקן סולארי לבריכת דגים כדי לספק לה הצללה ולהפחתת אידוי המים. לכן אנחנו רואים בחיוב גם את הכיוון הזה".
ואילו פעילויות נוספות מקדם המנהל לטובת הקמת מיזמים לאנרגיה מתחדשת ?
"בתחום החקלאי, כל אגודה יכולה ליזום מיזם סולארי במסגרת החלטת מועצת המנהל 1162 – בכפוף להנחיות משרד החקלאות - ובהמלצת משרד תשתיות ועל-פי תכנון כדין. בנוסף, פועל עתה המנהל, יחד עם משרד התשתיות והתמ"ת, לפרסום מכרזי קרקע לשם הקמת מיזמים סולאריים באזורי תעשייה קיימים. זאת במסגרת הנחיות תמ"א 10 /ד/ 10. מתחמים אלו יאפשרו הקמת מיזמי PV בהיקף של 10-5 מגה וואט. כמו כן, מתחמים גדולים יותר, שיאפשרו הקמת מיזמים של 250-60 מגה וואט על-בסיס תכנון ייחודי, במסגרת תמ"א 10 בתחום ה PV והתרמו סולארי."
-כמה מתחמים כאלו אותרו עד כה?
"בדרום איתר המחוז כעשרה מתחמים. הם נמצאים בשלבי בדיקה יותר מפורטת הבוחנת את הפוטנציאל שלהם, את ההתאמה הטופוגראפית, במקביל גם נערכים תיאומים מול הרשויות המקומיות, בדיקת עלויות פיתוח וכו'. בעיקרון הכוונה היא לנצל שטחי קרקע באזורי תעשייה שלא פותחו עד כה, כדי שאפשר יהיה להטיל עלויות פיתוח מינימאליות בהקשר למיזם הסולארי. בין המקומות שניתן להצביע עתה: שטחים באזורים שנועדו לתעשייה בדימונה או ערד. ניתן יהיה לתמחרם מחדש".
-והיכן עומד עתה כיוון פעולה זה?
"הוכנה טיוטת מכרז על-ידי המחוז, לאחר דיונים שנעשו מול רשות החשמל, ומנהל החשמל במשרד התשתיות. הטיוטה נמצאת בסבב הערות. לאחר שיוגדרו סופית השטחים הרלוונטיים באזורי התעשייה, יפורסמו המכרזים".
-מתי ייצאו המכרזים?
"אני מעריכה שבתוך חודשיים המכרזים ייצאו. בכל מקרה מדובר רק בקרקעות פנויות".
-ומה בהקשר למיזמים היותר גדולים?
"באלו שהמדינה היא הגורם המתכנן, במסגרת תמ"א-10 – הכוונה לפרויקטים בגודל של 250 מגה. הם משתרעים על אלפי דונמים. כמו למשל באשלים, או בתמנע. יש עוד כמה אתרים כאלו בבדיקה במסגרת 'ועדת זוהר' . נבחנים אתרים מתאימים בדימונה וברמת הנגב. אבל יתכן שיהיו עוד".
-והיכן עומד, מבחינתכם כל מיזם מאלו הגדולים?
"פרויקט תמנע – בשלב תכנון מתקדם. אשלים – בשלב מכרז ותכנון מתקדם. לגבי דימונה ורמת הנגב – הבדיקות התכנוניות נמשכות".
-וכיצד משתלב כאן מנהל מקרקעי ישראל?
"המנהל יקדם את השיווק ככל שיוחלט על שיווק במכרזי קרקע. לא כל שטח ישווק במתחם אחד. הרעיון הוא שמתחם יחולק לשלוש יחידות קרקע. באשלים ותמנע מדובר הרי בשטחים המשתרעים על אלפי דונמים כל-אחד, וכל מתחם כאמור יחולק לשלושה. כך גם לגבי שלושה פרויקטים אחרים, בני 4500 דונם כל-אחד".
-ואיזה אזור נבדק עתה בנוסף לאלו שכבר סומנו על-ידכם כבאים בחשבון?
"במצב של בדיקה נמצא השטח של מחנה הצבא הנטוש בקציעות".
-ומה באשר לאזורים שהם פטורי-מכרז?
"אלו נכללים במגזר החקלאי ומוגדרים בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל 1162. הכוונה היא לנצל חלק מקרקע חקלאית עד 300-250 דונם, בהתאם להנחיות משרד החקלאות ועל-פי תמ"א-10-ד'-10. כמובן שזה בנוסף לאופציית ניצול גגות של מבנים חקלאיים או תעשייתיים. כל אלו הרי אינם מחייבים הסדרה והתנאי הוא שהוקמו על-פי היתרי בנייה".
-האם יש למנהל תוכניות הקשורות בתחומי אנרגיה מתחדשת אחרים?
"המנהל יחד עם משרד התשתיות מעורב גם בקידום מיזמים בתחום אנרגיות הרוח והאגירה השאובה.
בשלב זה יש כוונה לפרסם "קול קורא" לבחינת היתכנות של אתרים פוטנציאלים לאנרגית רוח במחוז הדרום. תחום האגירה השאובה מתקדם יותר במחוז הצפון של המינהל".