פרסם אצלנו
צור קשר
יום שלישי 18.06.2019
מתחילים בהפקת דלק מפצלי שמן בעדולם
05/06/2010 15:29

הגיאולוג ד"ר יובל ברטוב מסביר את הקידוח הנסיוני הקרוב להפקת דלק וגז מפצלי שמן בחבל עדולם

הדמיה לשיטת קידוח רוחבי


מאת אלכס דורון
בעומק הקרקע בישראל, במיוחד באזור השפלה, קיים מקור-אנרגיה טבעי עשיר מאד. הפוטנציאל שלו שווה-ערך ל-40 מיליארד חביות נפט, בערך כמו מחצית התכולה המוחלטת של שדות הנפט הקיימים כיום בעיראק למשל, ולערך חמישית ממה שאצור במעמקי הקרקע בסעודיה. מקור האנרגיה החשוב הזה הם פצלי-שמן.
חברה ישראלית, IEI שהיא חברה-בת של IDT האמריקנית, קיבלה רישיון חיפוש ממשרד התשתיות ונמצאת בתהליך לקבלת אישור סופי מגורמי התכנון והבנייה במשרד הפנים לפני שתחל, בקרוב, בניסוי (פיילוט) בשולי עמק האלה, כ-2 ק"מ ממושב זכריה בחבל עדולם.
הגיאולוג ומנכ"ל IEI ד"ר יובל ברטוב, אמר בראיון ל-Energianews.com כי פצלי-שמן חייבים להוות שלב-מגשר עבור ישראל, כדי שתוכל להתגבר על הקשיים האנרגטיים הצפויים, בעשורים הקרובים, משום שמאגרי הנפט הקונבנציונאליים "נגמרים".
"יש בידי ישראל משאב בעל חשיבות אסטרטגית ראשונה במעלה – ואין זה אומר כי אין צורך לחפש ולפתח גם מקורות אנרגיה חדשים אחרים. הפקת נפט מפצלי-שמן הוא שלב מעבר מהנפט הפשוט למקורות אנרגיה חלופיים".
ד"ר ברטוב הדגיש כי הנפט שייוצר מפצלי-שמן יהיה איכותי במיוחד – כדיזל ודלק סילוני - וגם ניתן יהיה להשתמש במוצרי הזיקוק של פצלי השמן כגז טבעי (מתאן). על פי הערכה, מחיר חבית של נפט שייוצר מפצלי-שמן יהיה 35 דולר "כלומר בימינו מדובר במחיר מאד אטרקטיבי. לפני 15-10 שנים, כשמחיר החבית היה סביב 15 דולר ואף פחות, זה לא היה כלכלי. אבל כאשר מחיר החבית כיום מתנודד בין 65 ל-80 דולר, תלוי בתקופה – אין כל ספק שמחיר חבית נפט מפצלי-שמן שיופק בשיטה ש-IEI נערכת אליה, יהיה מחיר מעולה".
-מה הם פצלי-שמן?
ד"ר ברטוב: "מדובר בכמויות גדולות של חומר אורגני עשיר בתוך סלע-מקור. מסיבות גיאולוגיות הקשורות לעומקים, חום וזמן – החומר הזה לא הפך לנפט הרגיל ולא הגיע למלכודות-הנפט מהן שואבים את הנפט הגולמי, המוכר לנו. בעוד ששיעור החומר האורגני במלכודות הנפט הנוזלי המופק כיום בעיראק, סעודיה, איראן ובעוד מדינות-נפט שיש להן שדות-נפט רבים, בפצלי השמן שיעורו עד 20% וזה מה שעושה את המקור הזה לאיכותי במיוחד. אם החומר האורגני היה נקבר בסלע לעומק הנכון, לאורך זמן הוא היה הופך לנוזל, לנפט הזורם לאותן מלכודות גיאולוגיות בהן מחפשים את הנפט הרגיל".
-מהו העומק שבו מצוי החומר הזה, פצלי-השמן, בישראל?
"כ-300 מטר. זה עומק רדוד, אם היה מדובר בעוד כ- 1000 מטר כבר היינו מדברים על נפט ממש מהסוג הרגיל".
-בעבר עסקו בארץ בנושא פצלי-השמן – אז מהו החידוש שלכם? מה חדש הפעם?
"בעבר הרחוק היה מדובר בכרייה. זה היה תהליך נוראי עבור הסביבה. הייתה בארץ חברה בשם פמ"א שהייתה לה מחצבה ענקית לפצלי-שמן. היא ביצעה כרייה. החומר היה מחומם, מוכנס לתנור ענק וכך היה מיוצר נפט ומוצריו הכבדים. התהליך היה יחסית מהיר. אבל איכות הנפט שנוצר כך לא הייתה גבוהה. גם כל התהליך היה יקר, מלוכלך, מזהם. הכמויות היו מוגבלות".
-אבל יש מדינות שבהם גם כיום עוסקים בכריית פצלי-שמן כמקור לנפט...
"כן. באסטוניה ובברזיל למשל עושים זאת עד היום ואפילו ביעילות די רבה. אלא שחומר הגלם 'זוועתי'. יש צורך במבנים ענקיים להמרת פצלי-השמן לנפט. כל האנרגיה של אסטוניה מקורה בכריית פצלי-שמן. לפני שנתיים, בעת שהותי בארה"ב, פורסם באמצעי התקשורת כי האיחוד האירופי לוחץ על אסטוניה להפסיק את כריית פצלי-השמן משום שההפקה הזאת מזהמת-סביבה. אבל האסטונים הביעו התנגדות תקיפה, עד כדי נכונות לעזוב את האיחוד האירופי בשל כך. כריית פצלי-השמן מאד חשובה להם. אבל השיטה שאנחנו מתכוונים לבצע בישראל היא שונה בתכלית".
-איזו שיטה תנהיגו בפרויקט שלכם?
"לא נבצע כרייה – אלא קידוח תת-קרקעי בטכנולוגיה משוכללת. בקידוח יוחדר לעומק הקרקע, כלומר לסלע-המקור שבו לכודים פצלי-השמן, גוף-חימום. הפעלתו בשלב ראשון תחייב שימוש בחשמל, אבל יש כוונה להפעילו אחר-כך בדרכים אחרות. גוף החימום יחמם ל-300 מעלות את 'תא הנפח' בו אגורים פצלי-השמן. לתוכו יבוצע הקידוח. החימום, בפיילוט, ימשך 270 יום – אבל כשנגיע לשלב מסחרי, יש צורך בחימום שימשך שנתיים. בדרך הזאת, יופק גז והוא יעבור הנזלה. המוצר המגיע מהקידוח יהיה מורכב משליש גז שניתן להשתמש בו כמקור אנרגיה מעולה ומשני שלישים נוזל הנפט עצמו. זה יהיה נפט קל – ולכן מיועד לתחום הדיזל והדלק הסילוני. ברור שהמשך הטיפול בו ייעשה בבתי הזיקוק".
-מדוע יש צורך בהעברת החומר לבתי זיקוק?
"בגלל תכולת הגופרית שבו – ויש צורך להפרידה מהנפט ולהפטר ממנה".
-בשלב ראשון החברה נערכת לניסוי, לפיילוט. באיזה היקף?
"התוכנית שלנו מדברת על הפקת 500 חביות נפט מפצלי-שמן לצורך הצגת יכולת והיתכנות. אבל הפוטנציאל בחבל עדולם בלבד על-פי הערכות וחישובים, בעקבות סקרים גיאולוגים, מצביע על 40 מיליארד חביות נפט שניתן להפיק מהמאגרים התת-קרקעיים העשירים הללו. בכל שטחה של מדינת ישראל, על-פי הערכות אלו, הפוטנציאל מוערך ב-100 מיליארד – וכמעט כל המקורות לפצלי-השמן הללו הם באזור השפלה. יש גם בנגב – אבל הכמות שם זניחה. רק לצורך המחשה: ישראל משתמשת כיום מדי יום ב-300 אלף חביות נפט לצרכיה השונים. מכאן שכאשר מדובר ב-40 מיליארד באזור אחד ו-100 מיליארד חביות בסך הכול – זוהי כמות שמספקת להרבה שנים. ואגב: בתליך זיקוק מתאים ניתן יהיה להפיק מהנפט הזה גם בנזין".
-מיהי חברת IEI?
"החברה נוסדה לפני שנתיים. היא ישראלית ואיננה נסחרת בבורסה. חברת האם שלה היא IDT - בבעלות ובשליטה של יהודי-דתי, הוורד ג'ונאס מארה"ב. החברה שלו נסחרת בנסד"ק. במקורה היא בכלל חברה בתחום התקשורת (טלקומוניקציה). אגב: היא זו שהמציאה את כרטיס החיוג. יש לה פעילויות בנושאי טלפוניה באינטרנט".
-כמה יושקע בפרויקט הניסוי בעדולם?
"כ-20 מיליון דולר".
-כיצד מתייחסת החברה שלכם לעניין הסביבתי?
"נכון שמדובר בחומר גלם לנפט, אבל בחברה שרבים מהמומחים שלה אנשי סביבה וערים לבעיות סביבתיות, הושקעו מחשבה ותכנון מוקפד מאד כדי שלא לפגוע בסביבה בה יבוצע הקידוח, בתקווה שזה יהיה אזור בו נפיק פצלי-שמן לנפט. כל התהליך איננו מזהם – לא את הקרקע, לא את האוויר וגם לא מי-תהום. הפעילות עצמה כלל לא תורגש, למעשה. אפילו לא יהיו ריחות רעים וסרחון. כל הפעילות תבוצע על-פי כללי הרגולציה".
-בעבר היה מדובר שמרבצים של פצלי-שמן יש בערד. מה ההבדל בין המרבצים שנתגלו שם לאלו שאתה מדבר עליהם?
"אנחנו לא הולכים לחפש באזור ערד כיוון שאיכות פצלי-השמן במרבצים שם - נמוכה. החומר שהופק בכרייה, פחות טוב מזה שבאזור עדולם. גם מפעלי הפוספטים שכורים כל הזמן באזור ההוא, מפיקים תוך-כדי כך גם פצלי-שמן ומפעל יצור מקומי, משתמש בחומר זה כמקור להפקת חשמל בכמות קטנה לצרכי המפעל. אבל שם מדובר בטכנולוגיה מיושנת. היא כלל לא רלוונטית לנו".
-באיזו טכנולוגיה תשתמש IEI ?
"זוהי טכנולוגיה שפותחה בידי חברה שבדית. היא הפיקה בשיטה הזאת של קידוח וחימום תת-קרקעי נפט בין שנות ה-40 ל-60 במאה ה-20. אלא שמאז – הטכנולוגיה הבסיסית הזאת השתכללה מאד. חברת 'של' למשל משתמשת בה".
-כיצד אתה הגעת אליה?
"נחשפתי לטכנולוגיה הזאת בעת שהותי בקולוראדו, ארה"ב. 'של' פיתחה ושיכללה את הטכנולוגיה שלה במשך כ-30 שנה. עכשיו בשיטה הזאת, גם מבצעים קידוחים במרבצי פצלי-השמן בעומק הקרקע בירדן, למשל. בעבר,
-האם גם האמריקנים מפיקים כך את הנפט שלהם?
"לא. הם חדלו להפיק נפט מפצלי-שמן. המרבץ העיקרי היה בקולוראדו – אבל שם דיברו על הפקה במתוכנת של כרייה. ואז גם נתגלה שבעומק אליו הגיעו, יש בעיה קשה עם מים – מה שסיבך עוד יותר את הנושא. על-פי ההערכות שלנו – באזור שבו נקדח אין בעיה כזאת".









 

 

 


מחירי סחורות
מדדי נפט וזהב
EIA today in energy