מפת זיכיונות הגז המוצגת באתר חברת נובל אנרגי.המפה מראה בבירור כי כל זכיונות הגז הן לא בגבולות ישראל וצמודות לשטחי המדינות השכנות.

מאת יגאל לביב

האופוריה שהשתלטה לאחרונה על ישראל מתמצית בהודעה שפרסם שר התשתיות עוזי לנדאו :
"משמעות התגליות החדשות בשדות הגז הימיים – היסטורית. אי הוודאות הוסרה. ישראל היא מעצמת גז. בכוחן של התגליות להפוך את ישראל לשחקן מרכזי בשוק הגז הטבעי הבינלאומי.
מדובר במהפכה בכל הקשור לשימוש בגז הטבעי בישראל, הן בתחום הסביבתי והן בתחום הכלכלי. אם אכן יצליחו להפיק את הגז החדש שהתגלה, ישראל עתידה להפוך מצרכנית לספקית. זו קפיצת מדרגה גדולה הנושאת בחובה בשורה של עצמאות כלכלית למדינה בשנתה ה - 63."
השר וכמוהו רבים אחרים הגיבו כך לממצאי חברת נובל אנרגי על סיכויי הפקות הגז הצפויים בזיכיונות שהיא מנהלת בהרשאת ישראל בים התיכון. מי שיודע לבדוק עובדות מבין כי תגליות אלו יעשירו אך ורק את טייקוני הדלק ואין סיכוי כי משהו יגיע לכיסי כלל האזרחים. השמחה נבעה מהרגשה כי התגליות המחזקות את עצמאות המדינה מבחינה כלכלית ,מה שמחזק את בטחונו של כל אזרח .
העובדה שאף אחד לא מזכיר ,כולל חלקה המירבי של התקשורת, היא מדוע לא מצליחים טייקוני הגז לקבל מימון להפקתו מאף מוסד בנקאי בעולם? כל תגלית נפט או גז בעולם גורמת לבנקים לרדוף אחרי המגלים כדי לממנם. בשנתיים מאז התברר שישראל העניקה זכיונות לגורמים שגילו גז בכמויות מסחריות בינלאומיות, מסרבים כל הבנקים בעולם-כולל הישראליים- לממן את עלויות הפיתוח וההפקה.
הסירוב לא נובע ממצבה הבטחוני הלא יציב של המדינה. מצב זה גורם לבנקים להוסיף לעלויות של כל מימון ישראלי עוד אחוז או שניים. אולם הוא לא הפריע לחברות ענק להשקיע כאן כאשר המיזם היה בגבולות המוכרים הבינלאומיים שלפני 1967. הן סומכות על כוחה הצבאי של המדינה ותמיכת ארצות הברית .
הסיבה שלא ניתן לגייס מימון להפקות הגז היא שרזרבות הגז לא שייכות לישראל והבעלות עליהן עשויה להיות מוכרעת בבתי דין בינלאומיים בהן לצה"ל אין שליטה.
כל תגליות הגז נמצאות מחוץ לגבולות המים הטריטוריאליים של ישראל. החוק הבינלאומי שכל מדינות העולם מכירות בו,כולל ישראל,אומר כי לכל מדינה שייכים שטחי הים עד 12 מייל ימי או 22.224 ק"מ מרצועת החוף. לכל מדינה מותר להוסיף עוד שטח זהה כתוספת, ומותר לה אם תפעל לפי האמנה הבינלאומית לחוקי הים מ-1982 להכריז על שטח נוסף עד 200 מייל ימי כשטח כלכלי מיוחד. כדי שיהיה מותר לה לעשות זאת עליה להכריז על כוונתה בפומבי ולהודיע על כוונתה לכל המדינות השכנות שלה באותו ים. כל מדינה בעולם יכולה להגיש התנגדות לבקשה שתתברר במוסדות האו"מ. כל השטחים מחוץ לתחום זה אינם שייכים למדינה. כל הפרה של האמנה מאפשרת לכל מדינה נפגעת להתלונן לפני מוסדות שיפוט בינלאומיים כמו בית הדין הבינלאומי בהאג שיש שלהם סמכויות מלאות לדון ולהחליט.
המימסד השליט בישראל ידע זאת ורצה להבטיח את בעלות ישראל על רזרבות הגז והנפט בים התיכון הקרוב אליה. בתחילת 2009 הכין משרד המשפטים תזכיר הצעת חוק האזורים הימיים. הוא התכוון לפעול לפי האמנה הבינלאומית ולהכריז על הרחבת הגבולות הימיים של ישראל כשטח כלכלי מיוחד שיוסיף לה עוד 200 מייל ימיים.
פעילות זו נודעה לעורך-דין משה שחל הנחשב כאחד מגדולי המומחים הבינלאומיים לאנרגיה בכלל ולחקיקה בנושאים אלו בפרט. שחל כיהן כשר האנרגיה שנים רבות ומשרדו מסייע לחברות הגדולות בארץ ובעולם בתחומי האנרגיה. שמו הולך לפניו וכל דלת,כולל במדינות ערב, פתוחה לפניו.
משרדו מייעץ לחברת דלק אנרגיה השותפת לנובל אנרגי בזכיונות הגז בים התיכון. הוא הכין חוות-דעת על הכוונה להגדיל את תחום הריבונות הטריטוריאלית והמליץ בתוקף לבטל את הכוונה. וכה קבע בחוות הדעת :
" במצב הגיאופוליטי הקיים, כל נסיון להכריז על גבולות מדינת ישראל ו/ או על אזורים בהם יש למדינת ישראל זכויות כאלה ואחרות,יהא המקום אשר יהיה,יגרום בהכרח להשגות מצד מדינות שכנות וזאת במיוחד לאור האינטרסים הכלכליים הגלומים בשטחים המדוברים.
"כל השגה שתעלה מדינה שכנה ביחס לגבולות הימיים אשר יוכרזו על ידי מדינת ישראל בחוק המדובר,תאלץ את מדינת ישראל על פי האמנות הבינלאומיות,להתדיין בפני מוסדות בינלאומיים אשר יכריעו בעניין.
"חקיקת החוק תעורר גם התנגדות מצד מדינות "ידידותיות" בעלי אינטרסים כלכליים באזור,שכן "כללי המשחק" אשר חלו במועד בו ניתנו רשיונות להפקת גז לגורמים בינלאומיים בשטחים הרלבנטיים,ישתנו כתוצאה מחקיקת החוק באופן רטרואקטיבי ,ובעלי הרשיונות ימצאו עצמם כפופים למערכת חוקים שונה מזאת החלה עד עתה.
" חקיקת החוק עלולה אף לגרום לדחיית הפקת גז מהמאגרים שהתגלו ,שכן, היא תכניס אי-ודאות באשר ליישום חוקים שונים כגון חוקי בטיחות,חוק עבודה,חוקי תכנון ובניה וכו, באיזור המוכרז,ודבר זה עלול להערים קשיים בקבלת מימון להפקת הגז."
עו"ד שחל נפגש עם שר המשפטים יעקב נאמן והצליח לשכנעו לגנוז את היוזמה.
כל עוד לא הוכרז ברעש גדול על תגליות הגז לא גרמה הפעילות הישראלית לתגובות מצד מדינות שכנות. אולם הפסטיבל הבינלאומי שהתרחש עכשיו הדליק נורות אדומות בכל משרדי הנפט של המדינות הגובלות בישראל בים התיכון. מפות הגורמים הבינלאומיים המוצגות כאן מעידות כי מרבית אזורי תגליות הגז אינן בתחומי ישראל כלל. הרשות הפלסתינאית,לבנון,סוריה וקפריסין זכאיות לתבוע בעלות על רזרבות הגז שהתגלו ותתגלינה. כל תביעה כזו תגרום להקפאת כל פעילות לשנים רבות.
לפני כמה חודשים חתמו רוסיה ונורבגיה הסכם לפיתוח משותף של שדות גז בים ברנט הגובל בקוטב. הן פרסמו זאת ברבים והודיעו לכל המדינות שעשוי להיות להן עניין באזור. אפילו יפאן הרחוקה הודיעה כי תתנגד עד שלא יובטחו זכויות הדייג שלה באזורים אלו.רוסיה ונורבגיה פעלו על פי החוק הבינלאומי.
ישראל החליטה לפעול בניגוד לחוק הבינלאומי בתקווה שיאפשרו לה להפיק את הגז ללא התנגדות. אולם בנקים זהירים יותר מאשר ממשלת ישראל בנושאי הפרת חקיקה. עד עתה לא נמצא בנק שיסכים לממן את ההפקות ללא קבלת בטחונות שאינם תלויים בזיכיון עצמו.
נובל אנרגי וטייקוני הגז ערכו מסיבת תקשורת בינלאומית בנושא תגליות הגז כדי, בין היתר, לשפר את מצב החברות בבורסות השונות. זה עבד. הפוליטיקאים בישראל השתתפו בחגיגה מסיבות פוליטיות. השיקול של "הצנע לכת" שפעל אצל השר יעקב נאמן ועו"ד משה שחל לא היה גורם אצל האחרים.
הכתובת על הקיר.

מפת אזורי הגז באגן הלבנט שהוכנה על ידי משרד האנרגיה האמריקאי. המפה מראה בבירור כי כל המצוי באגן שייך גם לכל שכנות ישראל.