פרסם אצלנו
צור קשר
יום שישי 17.08.2018
"היחס לאנרגיית הרוח בישראל כמו לבן חורג"
27/12/2010 08:06

כך מגדיר זאת ד"ר אלי בן-דב מנכ"ל חברת "אפקון א.ב. אנרגיית-רוח" בראיון ל-Energianews.com ."הבירוקרטיה, הוא טוען, מוציאה את הרוח ממפרשי היזמים" "זוהי טעות חמורה לחשוב שבישראל אין מקום לתעשייה שתייצר חשמל מהרוח. הוא יהיה הרבה יותר זול וכדאי מהחשמל הסולארי" "לתעשייה הסולארית יש 'לובי' חזק – שאיננו לאנשי אנרגיית הרוח. את המחיר על כך ישלמו בסופו של דבר הצרכנים"

הדמייה של חוות הרוח



מאת אלכס דורון
"אנרגיית הרוח בישראל היא מבחינת הרשויות ומשרדי הממשלה לא יותר מבן חורג. הקשיים הבירוקרטים שמערימים על יזם המבקש להקים חוות טורבינות-רוח בארץ, הופכים את תוכניותיו למשימה בלתי אפשרית", כך אומר ד"ר אלי בן-דב, מנכ"ל חברת "אפקון א.ב.אנרגיית רוח", בראיון ל-Energianews.com.
"אני, מוסיף בן-דב, ממשיל את המצב לתרחיש הבא: אם נוח המקראי היה צריך לבנות עתה את התיבה שלו, על-פי הוראה מאלוהים במשך שבעה ימים כדי להציל בדחיפות את מיני החי השונים מפני התחממות כדור הארץ ושינויי האקלים שיביאו להמסת הקרחונים ועליית מי הימים – משהו בדומה למבול המיתולוגי – בישראל של תחילת העשור השני במאה ה-21, הוא לא היה מצליח לעמוד במשימה הזאת אפילו במהלך שבע שנים".
"אפקון א.ב.אנרגיית רוח" היא חברה-בת בקבוצת "אפקון תעשיות" שבבעלות שלמה שמלצר.(בתמונה) "אנחנו קיימים ארבע שנים – ועד כה אלו היו בעיקר ארבע שנים של מלחמה בבירוקרטיה", אומר בן-דב. "הבירוקרטיה מוציאה את הרוח ממפרשי היזמים שהם מלאי אנרגיה ורצון, במיוחד כשמדובר באנרגיית רוח. מסיבה זאת אנחנו נערכים היום לעבודות בחו"ל, למרות שיש הרבה מה לעשות בישראל".
-מדוע אתה מכנה את אנרגיית הרוח בישראל כ-'בן-חורג'?
ד"ר בן-דב: "בישראל חושבים, בטעות, שהיא מדינת שמש ולכן צריך לדחוף כאן את תעשיית האנרגיה הסולארית בכל מחיר. אבל זו גישה מוטעית מעיקרה וגם מזיקה. זהו 'קונץ' קטן מאד לעשות אנרגיה סולארית בתעריף של 1.49 שקל לקווט"ש. זה יהיה 'קונץ' גדול לייצר חשמל מהשמש במחיר של 49 אגורות לקווט"ש כפי שניתן לעשות באמצעות אנרגית הרוח – ואני יודע איך עושים זאת. מדוע צריכה עקרת הבית בקרית שמונה לסבסד את יצור החשמל הסולארי, באמצעות התעריף שנקבע ב- 120 אגורות , במקום לסבסד את ייצור החשמל באמצעות טורבינות רוח ב- 20 אגורות בלבד ?"
-כיצד אתה מגיע לתחשיב הזה?
"על-פי פרסומי רשות החשמל, עלות רכיב הייצור של חברת החשמל הוא 29 אגורות לקווט"ש. אם התעריף הסולארי נקבע ל- 1.49 שקל, אזי הצרכן משלם מיידית 1.20 שקל מעבר לעלות הייצור, כלומר מסבסד אותו. באותו אופן, אם התעריף לאנרגית רוח היה 49 אגורות, גודל הסבסוד היה 20 אגורות בלבד. מדוע חושבים שחשמל מן השמש הוא 'ירוק' פי שלושה מחשמל מן הרוח? בנוסף: כדי לייצר חשמל ממערכות אנרגיה סולארית יש צורך בשטחים נרחבים מאד. לחוות אנרגיה סולארית בעלת הספק של 50 מגוואט יש צורך בשטח של 500 דונם. אבל עבור חוות טורבינות-רוח באותו הספק, יש צורך ב- 36 דונם בלבד, כלומר רק 7% בלבד מהשטח שתזלול חווה סולארית. ואגב: רוב השטח הנדרש בחוות אנרגיית-רוח – כ- 90% ממנו – הם דרכי הגישה והשירות שבין טורבינה לטורבינה ודרכים אלו ממילא רובן קיימות כבר. בפועל, שטח הבסיס עבור כל טורבינה בחוות אנרגית רוח, מהווה רק 1% משטח החווה כולה".
-והרשויות השונות וגורמי הממסד האחרים לא יודעים זאת?
"יודעים, אבל הלובי החזק של אנשי השמש מצליח לשבש את דעתם. מה עוד שמתקני אנרגיית רוח יכולים להשתלב בשימושי קרקע קיימים, כגון: בתוך מטעים, כרמים, בשטחי חקלאות שלחין ובעל, באזורי תעשייה, בשולי שמורות טבע, בשטחים בעלי צביון כפרי ואחר – וזאת מבלי לפגוע כלל בשימושים הנוכחים, למעט בנייה לגובה".
-מהו מצבה של תעשיית אנרגיית הרוח בעולם כיום?
"כדאי לשים לב לנתונים המשווים: היום פועלות בעולם חוות רוח בהספק של כ- 180 אלף מגוואט (!) לעומת כ- 15 אלף מגוואט בלבד בחוות הסולאריות. קצב הגידול של תעשיית טורבינות הרוח בעולם, עומד על 25% בשנה (!) כבר יותר מעשור - קצב פיתוח שאין לו אח ורע באף אחד ממגזרי האנרגיה בעולם. האנרגיה הסולארית – וכבודה במקומה מונח – היא תעשייה המסובסדת בצורה כבדה ובתור שכזאת אני אומר שאין לה עתיד. אף צרכן לא יהיה מוכן לשלם את עלית מחירי החשמל הדרושה לסבסוד כה כבד".
-אבל בישראל אומרים כל הזמן שהעתיד מצוי בשמש. הרי אנחנו ארץ השמש ה-כמעט נצחית?
"מקבלי ההחלטות בישראל טועים בעניין הזה טעות חמורה. הם פסקו שישראל היא מדינת שמש ואין בה פוטנציאל לפתח את נושא אנרגיית הרוח. על הפסיקה הזאת אני אומר: אם תתנו לי תעריף ליצור חשמל מהרוח בסך 50 אגורות לקווט"ש, אני יכול להקים בארץ חוות רוח בהיקף של 2500 מגוואט. אם יקבע תעריף של 60 אגורות – אפשר להקים חוות רוח בהיקף של 5000 מגוואט. ואם יקבע לנו תעריף של 70 אגורות לקווט"ש – אפשר להגיע ל- 10,000 מגוואט. במלים אחרות: הפוטנציאל ברוח הוא פונקציה של התעריף שיקבע. ובכל מקרה: התעריף לחשמל מאנרגיית הרוח יהיה תמיד פחות ממחצית התעריף לחשמל הסולארי".
-מקובעת ההערכה שישראל איננה מדינה שיש בה מספיק רוח לטורבינות...
"יש בישראל מספיק אזורים שניתן להציב בהם טורבינות רוח. מהירות הרוח השכיחה בארץ היא כ- 20 קמ"ש, או סביב 6 מטר בשנייה. במהירות זו, חוות רוח בת 50 מגוואט, תייצר כ- 30% יותר חשמל ובשליש המחיר (!) מחווה סולארית בעלת אותו הספק שתוצב בערבה הדרומית – האזור העתיר ביותר בקרינת שמש בישראל (ואף מהטובים בעולם): מדובר ב- 6 שעות אקוויוולנטיות ביממה של קרינת שמש שבהן החווה הסולארית תייצר הספק מלא".
-ומדוע לדעתך יזמי אנרגיית הרוח לא מצליחים עד כה לשכנע בצדקת הנתונים שהם מציגים לגבי חשיבות הנושא בישראל?
"ההסבר שלי פשוט מאד: לגורמים העוסקים באנרגיה הסולארית יש לובי חזק והם פועלים באמצעותו במלוא המרץ. אין אותו לובינג למען אנרגיית רוח בישראל. ואני, בעשר אצבעותיי, מנסה לשכנע שכדאי יותר להציב טורבינות רוח בכל מקום שניתן. כמותית, אני מסוגל להוכיח, כי החשמל שייוצר באמצעות טורבינות רוח יהיה פי עשרה יותר מזה שייצרו המתקנים הסולאריים".
-הייתכן?
"אני מפנה את המפקפקים בהערכותיי למאמר שפורסם ב- 19 ביולי השנה ב'ניוזוויק' ותורגם לעברית ב'כלכליסט' תחת הכותרת 'סוף הפוליטיקה הירוקה'. בגרמניה, המובילה האירופית – אולי העולמית – של תעשיית המערכות הסולאריות, יש עתה הרהור שני בטעם לסבסד את התעשייה הזאת, שפעם חשבו שתהיה תעשיית הדגל העתידית של גרמניה - וחברי הפרלמנט שם התבטאו שהאנרגיה הסולארית היא התעשייה הבזבזנית ביותר בגרמניה. לשם יצור של 0.25% בלבד מהאנרגיה בגרמניה, השקיעו 125 מיליארד יורו. זה אבסורד".
-ואיזו השפעה תהיה לדעתך על תעריפי החשמל בישראל אם תבוצע התוכנית הממשלתית לפיה 10% מיצור החשמל בארץ יהיה מאנרגיה סולארית?
"על הנושא הזה מיעטו לתת את הדעת. מי שישלם את המהלך הזה יהיו האזרחים, הצרכנים. מחירי החשמל יתייקרו בכ- 24%. אבל אם היו מאפשרים לאנרגיית הרוח לייצר חשמל זה על פי תעריף של 50 אגורות לקווט"ש – התייקרות החשמל תהיה רק כ- 4% בלבד. תראה לי אזרח אחד שלא יהיה מוכן לשלם עוד 4% בעד החשמל שהוא צורך ובלבד שיתרום לסביבה. לעומת זאת תראה לי אזרח אחד שיהיה מוכן לשלם כ- 24% יותר לאותה מטרה. להערכתי – המצב רק הולך ומחמיר. כאשר יצור החשמל יועבר לכ- 50% בגז – הסבסוד רק ילך ויחמיר. רק מסיבות אלו, עדיף היה לישראל להעביר לפחות חלק מיצור החשמל שלה לטורבינות הרוח. ועוד הערה יש לי בעניין הזה: התעריף הקיים עתה לחשמל מטורבינות הרוח, איננו קבוע, הוא מגוחך ואיננו מאפשר לקבל מימון בנקאי".
-האם אתה מתנגד לאנרגיה הסולארית?
"חלילה, אני מתנגד לאנרגיה סולארית בהיקף גדול שעלול לכרות את כל ענף האנרגיות המתחדשות בארץ לנוכח הצעקה שתקום בעקבות עליית מחירי החשמל. אני חושב שאנרגיית הרוח היא תעשייה עדיפה. אבל ניכר היטב כי יותר מדי אינטרסים בולטים משחקים תפקידים מרכזיים בקידום תעשיית האנרגיה הסולארית. מוצר טוב לא צריך שתדלנות כה מאסיבית".
-נחזור לעניין התעריף. אתה טוען שאין עד היום בישראל תעריף קבוע לקווט"ש חשמל שייוצר בטורבינות רוח...?
"קיים תעריף של כ- 29 אגורות על-פי תעו"ז של חברת החשמל, בתוספת פרמיה בגין אנרגיה נקייה של כ- 9 אגורות. זהו תעריף נמוך מאד הצמוד למחירי החשמל ולכן לא מקובע כמו התעריף שנקבע לחשמל הסולארי, ולכן אי אפשר לקבל מימון. רק עתה מבינים ברשות החשמל שצריך לקבע גם את התעריף לחשמל מהרוח. רשות החשמל שוקדת על כך. אבל הטיפול בנושא הזה מתמשך ואורך כבר זמן רב מאד - כשנתיים !.
-היכן פועלת אפקון אנרגיית רוח בישראל?
"אנחנו עתה בהליך סגירה פיננסית מול 'בנק הפועלים' – ומחכים לקביעת התעריף עבור שתי חוות טורבינות רוח ברכס הגלבוע וברמת סירין מעל עמק הירדן. בגלבוע תקום חוות טורבינות בהיקף של 12 מגוואט, בסירין תקום חווה בהיקף של כ- 10 מגוואט עם אופציה לעוד 9 מגוואט. היקף ההשקעה במיזם הזה: 187 מיליון שקל. 20% מההשקעה – מהון עצמי של החברה והקבוצה. בסך הכול יהיו בשלב הראשון 26 טורבינות רוח מתוצרת 'גמסה' הספרדית, כל אחת מהן תהיה בת 850 קילוואט, עם להבים בקוטר 58 מטרים, גובה כל טורבינה יהיה 44 מטר".
-אמרת בתחילת דבריך שיש אפשרות להציב טורבינות רוח בתוך שטחים חקלאיים. מדוע הרעיון המבורך הזה לא ממומש עדיין?
"מינהל מקרקעי ישראל מציב קשיים: כשמודבר בקרקע של המינהל, קיימת חובה להקצאת הקרקע במכרז על פי החוק. אבל כבר 4 שנים מדברים על מכרז שצריך להתפרסם על פי הנחייה מקצועית של משרד התשתיות הלאומיות - והוא עדיין לא יצא לדרך. בשטחי משבצת של ישובים, המינהל ערוך ומוכן להקצות קרקע למטרות אנרגיה מתחדשת, ואני רוצה להחמיא לעובדיו במחוזות השונים על שיתוף הפעולה. אבל אליה וקוץ בה: המינהל דורש מהישובים להסדיר את חריגות הקרקע שהם ביצעו במהלך עשרות שנות קיומם. התוצאה: אנחנו, היזמים, משמשים בני ערובה בידי המינהל: עד שהישובים לא יסדירו את החריגות, לא תתאפשר הקצאת הקרקע עבור הפרויקט המתוכנן".
-אילו פרויקטים נוספים מצויים אצלכם על שולחנות התכנון?
"יש פרויקטים נוספים בצנרת, גם בארץ וגם בחו"ל (בבולגריה, לדוגמא) בתחום אנרגיית הרוח. אנו נוטים היום לפעול בחו"ל עקב הבירוקרטיה המטורפת בארץ. בשלב זה אין לי עניין להרחיב את הדיבור עליהם".

 


מחירי סחורות
מדדי נפט וזהב
EIA today in energy