פרסם אצלנו
צור קשר
יום שישי 26.04.2024
טכנולוגיה חדשנית לטיהור מי שפכים
10/01/2011 15:37

חברת הקלינטק "מפל אנרגיה ירוקה" מכרה טכנולוגיה חדשנית לטיהור מי שפכים ל-10 קיבוצים דודי עזורי, מנכ"ל מפל: "שדרוג מתקני טיהור שפכים בקיבוצים רבים הוא צורך דחוף. רבים מהם מתקשים להגיע לסטנדרטים של איכות הטיהור הנדרשת. הפתרון של מפל חוסך הוצאות כבדות הכרוכות בשדרוג המתקן ותפעולו".

עשרה קיבוצים ברחבי הארץ הותקנו לאחרונה מערכות טיפול בשפכים שפיתחה חברת הקלינטק "מפל אנרגיה ירוקה". הטכנולוגיה של מפל מאפשרת להפחית בצורה משמעותית מאוד את צריכת האנרגיה ואת עלויות האחזקה והתפעול של מתקני טיהור שפכים תעשייתיים ומוניציפאליים. כמו כן, מייתר השימוש במערכת את הצורך בריקון מים מזוהמים מבריכות ומאגרים אל נחלים או אל הים בזמן תיקון המערכת, וכך נמנע זיהום סביבתי.

בין הקיבוצים שרכשו את הטכנולוגיה: יגור, ברעם, שער העמקים, רמות מנשה, גונן, גלעד, ביתניה, נאות מרדכי, יטבתה, וגברעם. כמו כן, מאגר שמרת ומועצה מקומית מעלה עירון. בנוסף מתקן טיהור של אזור תעשיה דלתון, המרכז את השפכים של המפעלים באזור יחד עם המושבים של מועצה אזורית מרום הגליל. היקף העסקאות כ-5 מליון ₪. בימים אלה מתנהל מו"מ עם מספר קיבוצים נוספים.
בכל הקיבוצים מדובר במי שפכים המגיעים משימוש ביתי ומשימוש תעשייתי של מפעלים קיבוציים. כמו כן, מטפלים המתקנים שהקימה מפל גם בשפכי בעלי חיים כגון: רפתות, מכוני חליבה ועוד.

לדברי דודי עזורי, מנכ"ל מפל: "המגזר הקיבוצי מתקדם מאוד מבחינת המודעות והנכונות לניצול נכון של המים, כיוון שמי השפכים בקיבוצים עוברים ישירות לחקלאות שלהם עצמם. עם זאת, ברבים מהקיבוצים מתקני טיהור השפכים במצב לא טוב הדורש טיפול מיידי. זאת, במיוחד על רקע תקנות וועדת ענבר שנכנסו לאחרונה לתוקפן ומחייבות סטנדרטים גבוהים יותר בטיהור שפכים."

אחת הסיבות להתאמת השיטה בקיבוצים, היא היכולת שלה לשימוש גם במאגרים חפורים בקרקע, כפי שקיימים באזורים כפריים וחקלאיים. בשיטה של מפל קל מאוד לשדרג מתקנים קיימים ואין צורך להקים מתקנים חדשים ויקרים. כמו כן, המערכת מתוכננת בשיטת "לגו", כך שניתן להוסיף יחידות ולשדרג מתקנים עם עליית כמות השפכים והגידול באוכלוסייה מבלי להיכנס להוצאות כבדות והלוואות לשנים ארוכות. עלות ההתקנה במערכת של מפל עומדת על כ- 20%-30% בלבד מעלות הקמת מתקן טיהור חדש מבטון. בנוסף, מאפשרת המערכת הפחתה בצריכת האנרגיה השוטפת של המתקן בכ-50%-70%. עלויות האחזקה והתפעול כמעט אפסיות בשל העדר בעיות מכניות של ציוד.

עד היום, נאלצו הקיבוצים להשתמש במאווררי שטח גדולים ובזבזני אנרגיה, שלא הצליחו להזרים מספיק אויר הנדרש לקיום התהליך הביולוגי לטיהור השפכים. על מנת לשדרג את המאגר, הפתרון היעיל ביותר הוא מערכת המזרימה בועות קטנות של אוויר על קרקעית בריכת הטיהור, אולם התקנתה דורשת הקמת מתקן יקר בשווי עשרות מליוני ש"ח הכולל מבני בטון יקרים הנדרשים כחלק מהמתקן. לחילופין, עומדת בפני הקיבוצים האופציה להקים תחנת שאיבה וקו ביוב שעלותם מליוני שקלים, כדי להזרים את השפכים למתקן אחר שבו יטהרו אותם. באופציה כזו יש לקחת בחשבון את עלויות הטיפול בשפכים שישולמו לגורם אחר, ואובדן השליטה על השימוש בקולחין אחרי הטיפול.

הפתרון של מפל מבוסס על מערכת ציפה מתוחכמת המייתרת את הצורך להקים מבני בטון יקרים לצורך התקנת מערכת הבועיות העדינות. כך נחסך הצורך בעיגון הדיפיוזרים לרצפת בטון. פתרון זה מאפשר לשדרג את המתקנים הקיימים על פי דרישות תקנות וועדת ענבר בעלויות נמוכות יחסית.
הטכנולוגיה, הרשומה כפטנט בינלאומי, כבר פועלת בהצלחה ב-20 מתקני טיהור שפכים בישראל ובעולם.


מייסדי החברה הם: חנוך מגן – ממציא הטכנולוגיה, דוד עזורי, וזאב פישר. החברה, שהחלה פעילותה המסחרית ב-2008, ממוקמת באזור התעשיה נשר לייד חיפה


מחירי סחורות
מדדי נפט וזהב
EIA today in energy