מאת אלכס דורון
"השלכות האירוע הגרעיני החמור ביפן צריכות להילקח בחשבון מיידי בישראל. הכור בדימונה ישן, כמעט בן 50 שנה (החל לפעול ב-1964). אני מתריע שנים שצריכים לסגור אותו ואם רוצים להמשיך ולתפעל אותו – יש לבנותו חדש. אלא שלא מקשיבים לי. אצלנו אין חשש שלדימונה יגיע צונאמי או שתהיה רעידת-אדמה בדרגה 9 בסולם ריכטר, אבל יש לקחת בחשבון חבלה בכור מבחוץ. הבטן הרכה של כור ישן כמו זה שבדימונה היא מערכת הקירור שלו. אני מקווה שבארץ יבינו עתה סוף-סוף, נוכח מה שקורה ביפן, שאין לסמוך על משאבות ושמערכת הקירור צריכה להתבסס על מגדל-מים גבוה. כלומר: שהקירור, כמקובל בכורים החדשים, יהיה בהפלת המים בכוח הגרביטציה. ממש כמו כבמתקן הניאגרה".
כך אמר פרופסור עוזי אבן, מומחה לנושאי הגרעין מהפקולטה לכימיה באוניברסיטת תל-אביב ובעבר מדען בכור בדימונה וגם ח"כ (מרצ).
( כמה שעות לאחר הראיון הודיעה גרמניה על סגירת כל הכורים הגרעיניים שהופעלו לפני 1980.הכור בדימונה פועל מ-1964.-חדשות האנרגיה)
עוד אמר פרופסור אבן: "היפנים מסתירים עובדות רבות הנוגעות לאסון הגרעיני המתרחש אצלם. אני לא חושד שכך פני הדברים, אני יודע זאת"בבירור".
"שלושה כורים מתוך ששה באתר פוקושימה - פגועים" הסביר פרופ' אבן. "אחד מן השלושה התפוצץ כבר פעמיים. הכורים יצאו למעשה מכלל פעולה. כפי שהם – הם לא יחזרו לייצר אנרגיה חשמלית. הפיצוצים היו במבנה של אחד הכורים, התרחשו בתוכו, לא במעטפה. הפיצוצים העיפו את כיפת הכור. שני כורים ממש התרסקו. היפנים דיווחו שליבות הכורים עדיין שלמות – ואני מטיל ספק בכך. השלושה שלא נפגעו פשוט הושבתו לפני רעידת האדמה לצרכי תחזוקה.
"התקלות בכורים, הוסיף פרופסור אבן, נובעות קודם כל מגילם הגבוה. הם פשוט ישנים. כור-כוח שהופעל מהסוג ביפן במשך 40 שנה, ליבתו שעשויה פלדה בעובי 15 ס"מ – מלאה סדקים, חריצים ובחלודה פריכה – וכל אלו תוצאות של נזקי הקרינה.
"העובדה שהיפנים לא הצליחו מאז יום שישי שעבר לווסת את הטמפרטורות הגבוהות בכורים שלהם – אומרת דרשני. הם הציפו אותם במי-ים. עצם העובדה שביצעו מהלך כזה הביאה אותי למחשבה שמשהו איננו תקין. זוהי עדות שהחום בכור היה גבוה מאד. מוטות הדלק הגרעיני נחשפו והתחממו כל-כך, בעוד שדווח על ירידה במפלס מי-הקירור. אבל למעשה נוצרה תגובה כימית שבה נוצר גז מימן – וזה חומר נפץ – ולכן התחולל פיצוץ.
"היפנים, אמר עוד פרופסור אבן, לא מדווחים-אמת לגבי כל מה שמתרחש בנושא הזה. אבל כך הם נהגו גם בעבר: ידוע שבכירים בתעשיית הגרעין היפנית הואשמו בדיווחים לא נכונים, בטיוח עובדות, בזיוף דו"חות, במיוחד בהקשר לליבות הכורים.
"במבני הכורים שלהם יש פגמים, אך אין מספרים עליהם לציבור. רעידות האדמה פגעו במערכת הקירור של הכורים, שלא הייתה מספיק גמישה לעמוד בהן. הן התרופפו.
"לא רציני, אמר פרופסור אבן, לטעון שלא נמצאה דרך לקרר את הכורים אחרי הצונאמי ושהייתה הפסקת חשמל. הם יכלו להביא לכורים גנראטורים. בתכנון של הכורים ,כך מסרו, לקחו בחשבון אפשרות לנחשול-צונאמי בגובה מרבי של 6.50 מטר אלא שהופתעו כאשר גובהוגל הנחשול היה 7 מ' ולא חזו את עוצמתו. זה לא נשמע רציני. מי שבונה כורים בקרבת הים צריך היה לצפות לצונאמי שגם עלול להחריבם. במיוחד במדינה שהצונאמי איננו זר לה. העובדה שלא בנו את הכורים באזורים גבוהים יותר, במרחק בטחון מהים, אומרת דרשני.
"כמו כן – וזה חמור בעיני מאד - הם לא דיווחו על כך שמאז ספטמבר האחרון עברו להשתמש בתחמוצת הפלוטוניום (4% בתערובת עם תחמושת אורניום) כדלק גרעיני MOX בכור האחרון מבין השלושה שהתפוצץ. הפלוטוניום הוא מזהם גרוע, רעיל מאד. בהחלט אפשר לכנותו 'נבזי'. רעילותו היא בגלל הקרינה שהוא פולט. לסביבה שתזוהם בנשורת המכילה פלוטוניום אי-אפשר יהיה לחזור ולחיות אלפי שנים. זה לא צ'רנוביל. זה לא היה פלוטוניום והתושבים באזור שמסביב לכור שהתפוצץ לפני 24 שנים, חזרו לחיות בו.
"חמור לא פחות בעיני גם שלא דיווחו, מיד, על ממדי הקרינה, על סוג הזיהום. אני בטוח שהיפנים יודעים, אך לא מספרים - מחמת הבושה. הדוברים הרשמיים שלהם ממלמלים משפטים חסרי-תוכן. מפזרים הודעות מרגיעות – אבל זה עניין של זמן עד שהכול יתפוצץ להם. ממש בפנים.
"הם נראו בודקים תושבים באזור הכור בגלאי-קרינה, אבל כפי שהתרשמתי לא טרחו לומר אם האנשים אכן נפגעו ויזדקקו לטיפולים רפואיים. אילו היו הגונים ושקופים במעשיהם – היפנים היו צריכים לדווח על כך.
"הערכתי, אומר עוד פרופסור אבן, הנזקים עלולים להיות הרבה-הרבה יותר גדולים בהיקפם מכפי שמדווח עתה והם יורגשו לטווח-זמן ארוך מאד".