פרסם אצלנו
צור קשר
יום רביעי 12.08.2020
לבחון מחדש תקני תחנות הכח שכולן ליד הים
19/03/2011 14:15

"יש לבחון מחדש את התקנים לפיהם נבנו תחנות-הכוח בישראל - מאחר שכולן הוקמו סמוך לים" כך מתריע יצחק טף, מנכ"ל זיו-אב הנדסה בראיון ל"חדשות האנרגיה" כאחד הלקחים הראשונים מאסון הטבע,ף הצונאמי ביפן. "מוטב לעשות בדיקות אלו עתה במקום להמתין לוועדת חקירה שלאחרי".


מאת אלכס דורון

"אסון הטבע שהתרחש ביפן צריך 'להדליק אורות אדומים' גם בישראל" כך מתריע יצחק טף, מנכ"ל חברת זיו-אב הנדסה. "העובדה שבים התיכון מתרחש צונאמי כל 800 שנה ורעידת אדמה רבת עוצמה, על פי מומחים שונים, פוקדת את אזורנו כל 80 שנה, יש מקום לבחון מחדש את התקנים לפיהם נבנו תחנות הכוח בישראל. הן ניבנו כולן סמוך לים. השאלה שצריכה להישאל מיידית היא: האם התרחישים האסוניים השונים, כולל צונאמי, נלקחו בחשבון. מוטב לעשות בדיקות אלו עתה, כדי שלא יהיה צורך להמתין לועדות חקירה שאחרי".
בראיון ל-"חדשות האנרגיה" הוסיף טף: "צריך לזכור כי בלי חשמל לא יהיו לנו מים זורמים לשתייה, בישול, רחצה, לתעשיות. מדובר בלא מעט צרכים קיומיים שלא ניתן לספק ללא חשמל – ואת כל זה חובה לקחת בחשבון".
בהמשך הראיון אמר עוד : "ההתרחשויות המדאיגות הקשורות בתחנות הכוח הגרעיניות האסון ביפן וגם התקלות באספקת הגז לתחנות הכוח בארץ חייבים לעורר את מקבלי ההחלטות אצלנו להבין את החשיבות האסטרטגית הקיומית בגיוון מקורות האנרגיה בישראל, את הצורך ליצור יתרות שיאפשרו המשך בטוח של אספקת חשמל בארץ, גם למקרה חלילה של אירועי מלחמה או אסונות טבע ו"סתם תקלות". האנרגיה החשמלית היא כבר נושא קריטי קיומי. תודות לה מופעלים מכשירים ומערכות בבית, בתעשייה ובכל המערכות הקריטיות שאנו מכירים. היא קריטית גם באספקת המים באמצעות מתקני ההתפלה ותחנות השאיבה מהכינרת. בעתיד תניע את הרכבים (החשמליים) שלנו".
-כיצד אתה רואה את השלכות האירוע ביפן?
טף: "האנרגיה הגרעינית היא המקור הזול ביותר. אבל קיבלנו המחשה מהם הסיכונים הכרוכים בשימוש בה. זו לכן איננה נראית אופציה ישימה בארץ קטנה ומוקפת אויבים כמו ישראל. נראה לי שגם במדינות שיש להן כבר כורים גרעיניים שהם מתכוונים להאריך את שנות השימוש בהם מעבר למתוכנן או להקים כורים חדשים , תקום עתה התנגדות מאד תקיפה של התושבים המתגוררים או עובדים סמוך לכורים והם לא יאפשרו שימוש בהם. עצירה או האטה בשימוש באנרגיה גרעינית בתוספת אי-יציבות שאנו רואים עתה לפנינו במשטרים בארצות הנפט מן הסתם יובילו לעליה בלתי נמנעת במחירי הנפט".
-בישראל מפמפמים לא מעט באחרונה את עניין ההתייקרויות הצפויות במחירי החשמל. מה דעתך?
"נערי האוצר , כך הרי מכנים אותם, הם אלו ש"זורקים" מספרים בדבר התייקרות צפויה במחירי החשמל עקב השימוש באנרגיה סולרית. ואני שואל: ביחס לאיזה תעריפי דלק הם משווים זאת? איך מתייחסים ליכולת לישר את עקומת הצריכה בימי השיא בקיץ ואיך משכללים את הורדת הסיכון לכשל כללי באספקת חשמל מהסיבות שאוזכרו קודם. כיום נעשית פעולה משמעותית לקידום השימוש באנרגיה סולארית אבל מתלווית לכך אותה ביקורת וספקנות כמו זאת שליוותה בשעתו את הכנסת דוד השמש שהומצא בגרסתו היעילה והמודרנית עם המשטח הסלקטיבי בידי ד"ר צבי תבור בשנות החמישים במעבדה הלאומית לפיזיקה, ושהוכנס לשימוש בבתים חדשים לפי חוק רק ב 1976. בתחילת הדרך גם דודי השמש זכו להתנגדות נמרצת מצד חברת החשמל שניסתה להוריד את תעריפי חימום המים כדי להקטין את הכדאיות. לשמחתנו היו בזמנו מנהיגים בעלי חזון כמו דוד בן גוריון שדחפו את הרעיון לפיו דודי השמש חוסכים מדי שנה כ 4% מצריכת החשמל וישראל היא עתה מובילה עולמית בישום אנרגיה סולרית לחימום מים. אני מאמין לכן שכך נהיה גם בנושא הסולארי".
-ומי היא הדוגמא שלך לעניין הזה?
"חברת לוז ההיסטורית הייתה פורצת דרך ביישום אנרגיה סולארית תרמו-אלקטרית להפקת חשמל והקימה בארה"ב בשנות השבעים, במהלך משבר האנרגיה המפורסם תחנות להפקת חשמל הפעילות עד היום. היות ובזמנו השיקול העיקרי בהקמת תחנות סולאריות היה מחירי הנפט המאמירים, מיד עם שוך משבר האנרגיה והירידה במחירי הנפט נעלם הביקוש לתחנות מסוג זה. אבל עתה כשעלה גל האנרגיה ה"ירוקה" ועימה התמריצים שנתנו ממשלות למעבר מאנרגיה המבוססת על שרפת דלקים פוסיליים לאנרגיות מתחדשות, הקימו בוגרי לוז ההיסטורית את לוז 2 ואת 'סולל' שבזכות הידע והניסיון המוכח שהביאו המייסדים, הצליחו לפתח פיתרונות תרמו-סולאריים ראויים, לזכות במכרזים והפכו לברייט-סורס ולסימנס. בנוסף לחברות הללו קמו – ונראה שיקומו עוד - חברות הזנק רבות, המבוססות על רעיונות מקוריים וחדשניים להפקת אנרגיה חשמלית מהשמש".
-אבל יש אומרים שכבר רואים גם כאן 'בריחת ידע או מוחות'...
"בשלב זה, הרוב המכריע של חברות הסטרט-אפ נתקלות בבעיית מימון להקמת התחנה הראשונה, זאת שתוכיח את הטכנולוגיה שלהן. כמעט בלתי אפשרי בימים אלו לקבל מימון להקמת תחנה שהטכנולוגיה שלה איננה מוכחת. במידה שאותן חברות לא ימצאו את היכולות וכר-הפעולה להוכיח את הטכנולוגיות שלהן וגם לא ימצא מימון, רובן יימוגו. החזקות שישרדו יירכשו בידי חברות בין לאומיות. אלו יוציאו מכאן את רוב מקומות העבודה הפוטנציאליים שיכלו להיווצר. במקרה הטוב ישאירו פה את מרכזי הפיתוח במקום שייווצרו חברות ישראליות גדולות שינצלו את היצירתיות, היזמות והחלוציות בתחום להפוך את ישראל למובילה בתחום. אני חושש מהתפתחות זאת"
-וכיצד על-פי הערכתך ישתלב בכל זה משק הגז לאור גילוי שדות הגז ליד חופי הארץ?
"במידה שיתגשם החלום וכמויות הגז שיופקו בישראל יוכלו לספק את כל תצרוכת החשמל שלנו במחיר נמוך יחסית, עדין חשוב מאד לקיימות שלנו אותו גיוון הכרחי במקורות אנרגיה ליצירת חשמל. גם אם קשה להצדיק זאת במונחים כלכליים כמו שקשה להצדיק כלכלית את מערך כיבוי-אש . אנרגיה סולרית כמו גם אנרגית רוח נותנת מענה אפשרי גם לפני שלוקחים בחשבון את הערך המוסף של הפחתת זיהום האויר. עידוד החברות הישראליות בתחום יקנה להן נקודת זינוק טובה – כמו שהדבר נעשה בהקשר לחברות הציוד הביטחוני שצה"ל משתמש במוצריהן.. יש להשקיע המון בפיתוח מערכות האנרגיה הסולארית על מנת שתהווה פתרון תחרותי כלכלית לטורבינות גז וידרשו פריצות דרך טכנולוגיות לשם כך. זה מזכיר בדיוק את מה שקרה בתחום הטלפונים הסלולאריים הראשונים וכיצד עם הזמן הם נעשו כבר סמרט-פונים. אם משווים בין מה שהיה בתחום הזה רק לפני שנים אחדות לבין מה שכבר קיים עתה, לא רואים דמיון. "
-מה מייחד את תעשיית מערכות האנרגיה הסולארית להערכתך?
"שלא כמו במוצרי ההיי-טק בהם לאחר פיתוח המוצר ניתן להיעזר במדען הראשי ואז עלות יצור הדגמים הראשונים והיצור ההתחלתי הם נמוכים יחסית – בתחום מערכות האנרגיה החלופית מדובר בסדרי גודל אחרים לחלוטין. הקמת תחנה שרק תוכיח את הטכנולוגיה לרמה שהבנקים יתנו עבורה מימון לפרויקט, יכולה לעלות עשרות מיליוני דולרים. שום חברת הזנק לא יכולה לעמוד בעלויות כאלו. לכן, על מנת לממש את הפוטנציאל, הממשלה צריכה לקדם ביתר נחרצות את הפרויקטים הסולאריים בארץ ולמצוא נתיב למתן ערבויות או דרכי מימון אחרות לחברות בעלות טכנולוגיות מבטיחות".
-ומה עושה זיו-אב הנדסה בתחום הסולארי?
"כחברת הנדסה המובילה בפיתוח מוצרים בקבלנות משנה, אנחנו כבר מעורבים בפעילות בתחום האנרגיה החלופית. עוד ב 2006 פנו אלינו חברות כמו לוז 2 וסולל כדי שנבצע עבורן תכנון מערכות שונות וקווי יצור. כך החלה הפעילות שלנו בתחום. ב- 2008 פנתה אלינו גם בטר-פלייס ותיכננו עבורה את המערכות המכאניות של תחנת החלפת הסוללות לרכב חשמלי. הראשונה בהן מתחילה לפעול בימים אלו. בהמשך קבלנו פניות וביצענו עבודות הנדסה לחברות נוספות בתחומי האנרגיה החלופית, ביניהן זניט-סולאר, סולר-אדג' ונוספות".
-ויש לכם פעילויות כאלו גם בחו"ל?
"זיו-אב מספקת שרותי קבלנות משנה לחברות ישראליות אך תומכת הנדסית כשצריך לבצע גם התקנות בחו"ל. לדוגמה בספרד. אמנם רוב פעילות החברה בישראל. אבל זיהינו שיש פוטנציאל לא ממומש בשוק ההודי - בעיקר באזורים המרוחקים מהערים הגדולות. הממשלה ההודית מאד תומכת וזו לכן הטריטוריה שבה אנו שוקלים להעמיק פעילותנו."
-מהו היקף הפעילות שלכם?
"היקף הפעילות של החברה בעבודות הנדסה, דגמים ומתקני הרכבה בתחום האנרגיה גדל ממחזור של מאות אלפי שקלים ב 2007 למעל 5 מיליון שקל ב 2010. הדבר מעיד גם על הפיתוח הרב המתרחש בתחום הזה בישראל. קצב גידול הפעילות בתחום היה מרשים ביותר ביחס לתחומי ההי-טק , הציוד הרפואי, התחום הצבאי ותחומי התעשייה המסורתית שגם בהם עוסקת החברה".
-מהם האתגרים ההנדסיים שבפניהם אתם עומדים?
"מאחר שלחברה שלנו יש קניין רוחני על טכנולוגיה שהוכיחה עתה כבעלת עדיפות בולטת, התחרות שאנחנו מנהלים במכרזים הבינלאומיים היא במידה רבה על רמות המחיר וההוכחה הקיימת לאמינות ובשלות המוצר. קולטים בתחנות סולאריות צריכים להיות חשופים לשמש יוקדת , להפרשי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה, לסופות רוח, גשם ואבק - ועכשיו למדנו שגם לרעידות אדמה. וכל זאת כאשר על המתקנים הללו לתפקד תפקוד מלא 30 שנה ואף יותר תוך מקסום האנרגיה המנוצלת ליצירת חשמל מכל מטר-רבוע של מראה. את כל זאת צריכים להשיג במינימום עלות מה שדורש הנדסת ערך מיטבית ויצירתית תוך מיצוי כלי התכנון והאנליזה ושיטות תכנון ליצור והתקנה במינימום עלות, כמקובל לדוגמא בתעשיית הרכב".
מדוע אתה משווה זאת לתעשיית המכוניות?
"גם בתכנון מערכת החלפת סוללות לרכב חשמלי, אנחנו כחברה הנדסה, היינו אולי הראשונים בעולם שהתמודדנו עם הסוגיה. וכאן ממש נתקלנו באתגרים מרתקים. איך לבנות תחנה שתתאים לרכבים שונים ולסוללות שונות? איך להתממשק אל הרכב והסוללה וליצור חיבור בדיוקים גבוהים? איך ליצור לנהג חווית משתמש ידידותית לפחות כמו בתחנה דלק קונבנציונאלית - למרות שהסוללה נשלפת מלמטה באופן שהנהגים אינם רגילים אליו. נבדקו עשרות קונפיגורציות וארכיטקטורות אפשריות עד שהתכנסנו לזו הקיימת עתה".
-ומה אתם מביאים לתחום מניסיונכם לתחום מערכות האנרגיה המתחדשת?
"זיו-אב הנדסה רכשה ניסיון לא מבוטל בתחום הספציפי של מערכות לאנרגיה מתחדשת. היא מביאה לכאן את יכולות התכנון של המערכות עצמן, את הניסיון הרב במערכות צבאיות הבנויות לאמינות ולעבודה בתנאי קיצון. כל אלו משתלבים בניסיון הרב שצברנו במוצרי צריכה בעלי דרישות קיצוניות להנדסת ערך, עם התחכום והדיוק שבפיתוח מוצרים להיי-טק".



 

 


מחירי סחורות
מדדי נפט וזהב
EIA today in energy