לראשונה יפתחו מפעלי ים המלח (מי"ה) בקמפיין נרחב במטרה להעלות את רמת המודעות הציבורית לגבי פעילותם למען ים המלח. הקמפיין, שיעלה בסוף השבוע, יכלול תשדירים ופרסומים בכלי התקשורת השונים, ובמסגרתו הוקם גם אתר אינטרנט - הכול בהשקעה של כמיליון וחצי דולר. את מסע הפרסום, שהשלב הראשון שלו יימשך כשלושה שבועות, יוביל המשרד אדלר חומסקי. כך מדווח היומון גלובס.

במפעלי ים המלח הסבירו  את הצורך בקמפיין בשורה של החלטות אסטרטגיות הקשורות למפעלים ואשר עתידות להתקבל בתקופה הקרובה, ובפער שקיים בין נתוני האמת על פעילות החברה לבין הדעות הרווחות לגביה בציבור הרחב: "זה זמן רב שהתפיסה הציבורית כלפינו לוקה בחוסר הבנה של העובדות ובהיעדר היכרות עם הפרטים הנכונים. הדיון שמתקיים בחודשים האחרונים בנושאים הנוגעים לנו מתאפיין בהרבה מאוד אי הבנה", אמר ל"גלובס" סמנכ"ל תשתיות והנדסה של מי"ה, נועם גולדשטיין.

בסוגיות שעתידות להגיע לכדי הכרעה בענייני מפעלי ים המלח נכללים: קציר המלח בבריכה 5 ודרישת המשרדים להגנת הסביבה והתיירות לחייב את המפעלים לממן את ההליך היקר; המשך הפיתוח של הפעילות התעשייתית של החברה בים המלח, כמו מתן אישור לפתיחת בריכת אידוי נוספת (בריכה 6); הקמתה של תחנת שאיבה חדשה בצפון ים המלח שתבטיח את המשך פעילות הייצור וכן סוגיית התמלוגים שמשלמת כימיקלים לישראל (כיל) למדינה, על רווחיה מכריית מחצבים בנגב.

"אני לא חושב שדי בקמפיין אחד כדי לחולל כאן שינוי מהותי בתפיסה הכללית, שבעקבותיו כולם יוסיפו לעמוד הפייסבוק שלהם כיתוב בנוסח 'אני אוהב את מפעלי ים המלח'. עם זאת, הבסיס להחלטות נכונות צריך להיות מידע אמין, ולכן אנחנו שואפים להביא באמצעות הקמפיין את העובדות ואת הסיפור האמיתי של מפעלי ים המלח, בתור חברה שמזרימה חיים למקום הזה", אמר גולדשטיין.

חלקו הראשון של הקמפיין יעסוק בנסיבות שהביאו להתייבשות חלקו הדרומי של ים המלח, תוך הסבר מפורט כיצד הזרמת המים מהאגן הצפוני אל בריכה 5 מאפשרת את הפעילות התיירותית באזור עין בוקק. בחודשים הקרובים יורחב הקמפיין וידגיש גם את משמעות האשלג להגדלת היבול של התוצרת החקלאית בעולם, ואת היתרונות הכלכליים והתעסוקתיים של כיל למדינת ישראל ולאזור הדרום.

בעקבות ההודעה על הקמפיין התדמיתי החדש של מפעלי ים המלח, מוסר גדעון ברומברג, מנכ"ל ישראלי בארגון ידידי כדור הארץ מזה"ת:

"זהו קמפיין ציני ושקרי שמטרתו להפעיל לחצים על משרד האוצר לסגת מעקרון 'המזהם משלם' שקבעו – בצדק רב - השרים ארדן ומיסז'ניקוב. המפעלים, הקוצרים רווחי עתק מכריית המינרלים ההרסנית בים המלח, מנסים להתחמק מהתשלום על קציר המלח, במהלך טיוח ירוק (גרינווש) מובהק – בו הם טוענים כי הם תורמים לסביבה ולא מזהמים כפי שידוע לכל. למעשה, תעשיית כריית המינרלים בישראל וירדן יחדיו אחראית על כ- 40% מהידרדרותו של ים המלח, כאשר החלק הארי בנזק הוא באחריות המפעלים הישראלים."